וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה. כדכתיב^[1]: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו", הראת ממש בראיה חושיית.

כדכתיב^[2]: "וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע". ופי' רז"ל^[3]: מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'. וכן לארבע רוחות ולמעלה ולמטה. וכדפי' בתיקונים: דלית אתר דלא מליל מיניה עמהון כו'.

והיינו מפני גילוי רצונו ית' בעשרת הדברות שהן כללות התורה שהיא פנימית רצונו ית' וחכמתו ואין שם הסתר פנים כלל. כמ"ש^[4]:  "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים".

ולכן היו בטלים במציאות ממש. כמארז"ל^[5]: "שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים", והוא טל תורה שנקרא עוז. כמארז"ל^[6]: כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו'.