והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק: "החכם עיניו בראשו".
"וכי באן אתר עינוי דבר נש כו'?
אלא קרא הכי הוא ודאי.
דתנן: לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות.
מאי טעמא?
דשכינתא שריא על רישיה.
וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון. בההוא דשריא וקיימא על רישיה.
וכד עינוי תמן, לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא. בגין דגופא דב"נ איהו פתילה, ונהורא אדליק לעילא.
ושלמה מלכא צוח ואמר: "ושמן על ראשך אל יחסר".
דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן.
וע"ד החכם עיניו בראשו" עכ"ל.