וגם מי שהוא נקי מחטאות נעורים החמורים, ישים אל לבו, לקיים מאמר זה"ק, להיות ממארי דחושבנא.
דהיינו, לעשות חשבון עם נפשו, מכל המחשבות והדיבורים והמעשים שחלפו ועברו, מיום היותו עד היום הזה, אם היו כולם מצד הקדושה או מצד הטומאה ר"ל.
דהיינו כל המחשבות והדיבורים והמעשים אשר לא לה' המה, ולרצונו ולעבודתו.
שזהו פי' לשון ס"א כנ"ל [בפ"ו].
ומודעת זאת, כי כל עת שהאדם מחשב מחשבות קדושות נעשה מרכבה בעת זו להיכלות הקדושה, שמהן מושפעות מחשבות הללו.
וכן להפך, נעשה מרכבה טמאה בעת זו להיכלות הטומאה, שמהן מושפעות כל מחשבות רעות, וכן בדבור ומעשה.