פרק כט
אך עוד אחת צריך לשית עצות בנפשות הבינונים, אשר לפעמים ועתים רבים, יש להם טמטום הלב, שנעשה כאבן, ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב, זו תפלה.
וגם, לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו, מפני כבדות שבלבו.
וזאת היא עצה היעוצה בזהר הקדוש: "דאמר רב מתיבתא בגן עדן, אעא דלא סליק ביה נהורא, מבטשין ליה כו'.
גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא, מבטשין ליה כו'".
פירוש נהורא דנשמתא, שאור הנשמה והשכל אינו מאיר כל כך, למשול על חומריות שבגוף.
ואף שמבין ומתבונן בשכלו בגדולת ה', אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך, שיוכל למשול על חומריות הלב מחמת חומריותן וגסותן