ומקדושה זו, נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה, לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו ית'.
וז"ש רז"ל: "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה".
לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה: "והתקדשתם וכו'" כשמקדש עצמו במותר לו.
ופי': "והתקדשתם", שתעשו עצמכם קדושים.
כלומר: אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מס"א, כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי, רק שכובש יצרו ומקדש עצמו.
"והייתם קדושים", כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהס"א. ע"י שמקדשים אותו הרבה מלמעלה, ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט: