פרק יג
ובזה יובן לשון מאמר רבותינו זכרונם לברכה: "בינונים - זה וזה שופטן. [פי' יצר טוב ויצר הרע] דכתיב: 'כי יעמוד לימין אביון, להושיע משופטי נפשו'".
ולא אמרו: "זה וזה מושלים" ח"ו - כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע בעיר קטנה, אפי' לפי שעה קלה - נקרא רשע באותה שעה.
אלא היצר הרע אינו רק על דרך משל, כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה, מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם והלכה כדברי המכריע.
כך, היצר הרע אומר דעתו בחלל השמאלי שבלב ומהלב עולה למוח להרהר בו, ומיד חולק עליו השופט השני, שהוא הנפש האלהית שבמוח המתפשט בחלל הימני שבלב מקום משכן היצר טוב.
והלכה כדברי המכריע - הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "אלמלא הקב"ה עוזרו - אין יכול לו".
והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על נפש האלהית להיות לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצה"ר כיתרון האור מן החושך כנ"ל.