ומ"ש האריז"ל, "שהמשניות הן במלכות דיצירה"? - ר"ל לבוש מלכות דיצירה שנתלבשה בה מלכות דאצילות. ומלכות דיצירה נקרא שפחה לגבי מלכות דאצילות. ומלכות דבריאה נקרא אמה.
ותדע, ממ"ש האריז"ל דמקרא, דהיינו תושב"כ, הוא בעשי', והרי מפורש בזהר ובכתבי האריז"ל מקומות אין מספר שהיא תפארת, שהוא ז"א דאצילות? - אלא שמתלבשת בעשי'.
וכן הוא בהדיא בספר הכוונות, שמקרא ומשנה ותלמוד וקבלה כולם באצילות, אלא שמקרא מתלבש עד עשיה, ומשנה עד היצירה, ותלמוד בבריאה.
והנה, כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה כדי לברר הניצוצות שנפלו בחטא אדה"ר, וגם הרפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים - אזי גם המלכות דאצי' נקרא בשם "עץ הדעת טוב ורע" לגבי ז"א דאצילות - שאינו יורד שם ונקרא עץ חיים.
והנה התלבשות המלכות בקליפת נוגה הוא סוד גלות השכינה: "אשר שלט האדם באדם כו'".
וז"ש ברע"מ: "ובזמנא דאילנא דטו"ר שלטא כו' אינון כו'", דהיינו בזמן גלות השכינה, שמשפעת לחיצונים שהם בקליפת נוגה, שהערב רב יונקים משם - ומתמציתן ניזונין תלמידי חכמים בגלות. ואז עיקר עבודת האדם ועיקר עסק התורה והמצות הוא לברר הניצוצות, כנודע מהאריז"ל.
לכן עיקר ענין הלימוד הוא בעיון ופלפול הלכה באיסור והיתר טומאה וטהרה, לברר המותר והטהור מהאסור והטמא ע"י עיון ופלפול הלכה בחכמה בינה ודעת.
כנודע: "דאורייתא מחכמה נפקת", ובחכמה דייקא אתברירו.
והיינו חכמה עילאה דאצילות המלובשת במלכות דאצי', סוד תורה שבע"פ, (בסוד אבא יסד ברתא), המלובשת במלכות דיצירה.
(וסוד) [סוד] המשניות וברייתות המלובשות בקליפת נוגה שכנגד עולם היצירה, ששם מתחיל בחי' הדעת [נ"א הרע] שבנוגה.
[נ"א והברייתות המלובשות בק"נ שכנגד עולם העשיה ששם מתחיל בחי' הרע שבנוגה] כנודע מהאריז"ל.
והמשכיל יבין ענין פלא גדול מזה מאד, מה נעשה בשמים ממעל ע"י עיון ובירור הלכה פסוקה מן הגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים, מה שהיה בהעלם דבר קודם העיון הלז?
כי ע"י זה מעלה הלכה זו מהקליפות שהיו מעלימים ומכסים אותה, שלא היתה ידועה כלל, או שלא היתה מובנת היטב בטעמה.
שהטעם הוא סוד הספי' חכמה עילאה שנפלו ממנה ניצוצי' בקליפות בשבה"כ, והם שם בבחי' גלות.
שהקליפות שולטים עליהם ומעלימי' חכמת התורה מעליונים ותחתונים.
וז"ש בר"מ שהקושי' היא מסטרא דרע.