וע"כ קבעו חז"ל בתפלה כאלו עומד לפני המלך, עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' - לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל.
וע"ז הענין נתקן כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן, מתחייב בנפשו. ועליו אמרו בזהר הק': "דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל", ר"ל.
ע"כ שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא, לגזור גזירה שוה לכל נפש - שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה וכו'.
והעובר ע"ז בזדון - ישב על הארץ ויבקש מג' אנשים שיתירו לו נידוי שלמעלה, ושב ורפא לו. ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר. כי מתחלתו לא חל כ"א על המורדים והפושעים שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי הזה.
וגם, דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש, ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין, שא"צ התרה כלל, ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק.
הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם: