Enjoying this page?

002. - TANYA CHAPTER 2 - תניא פרק ב

Additional audio of chapter 2 of tanya at end of chapter

פרק ב

ונפש השנית בישראל[1] היא: "חלק אלוה ממעל" [איוב לא, ב] ממש. כמו שכתוב[2]: "ויפח באפיו נשמת חיים".[3] ו"אתה נפחת בי"[4]

וכמו שכתוב בזוהר: "מאן דנפח, מתוכיה נפח"[5] [6]פירוש: מתוכיותו ומפנימיותו - שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם, מוציא בנפיחתו בכח:

[7]כך על דרך משל: "נשמות ישראל עלו במחשבה[8]" . כדכתיב[9]: "בני בכורי ישראל". "בנים אתם לה' אלהיכם[10]" .[11]

פירוש, כמו שהבן נמשך ממוח האב - כך, כביכול, נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך.[12]"דאיהו חכים, ולא בחכמה ידיעא[13]"[14]. אלא, הוא וחכמתו אחד[15]וכמ"ש הרמב"ם[16]:

הגהה

והודו לו[17] חכמי הקבלה, כמ"ש בפרדס מהרמ"ק[18]

וגם לפי קבלת האר"י ז"ל[19], יציבא מילתא[20]בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה, על ידי צמצומים רבים, בכלים דחב"ד דאצילות[21]

אך לא למעלה מהאצילות. וכמ"ש במ"א: שא"ס ב"ה מרומם ומתנשא, רוממות אין קץ, למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד - עד שמהות ובחי' חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו יתברך. כמ"ש[22]: "כולם בחכמה עשית":

"שהוא המדע והוא היודע כו'[23] . . ודבר זה, אין ביכולת האדם להבינו על בוריו כו'". כדכתיב[24]: "החקר אלוה תמצא". וכתיב, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו'"[25].

ואף שיש רבבות מיני חלוקי מדרגות בנשמות, גבוה על גבוה לאין קץ[26]כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו ע"ה, על נשמות דורותינו אלה, דעקבי משיחא - שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש[27]

[28]וכן בכל דור ודור, יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח, לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ[29].

וכן נפשות לגבי נפשות[30]. - כי כל נפש, כלולה מנפש רוח ונשמה.

מכל מקום, שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם, מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין, המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים - נמשך ממוח העליון, שהיא חכמה עילאה, כביכול[31].

כמשל הבן הנמשך ממוח האב, שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש, ע"י שהייתה תשעה חדשים בבטן האם, וירדה[32] ממדרגה למדרגה, להשתנות ולהתהוות ממנה[33] צפרנים. ועם כל זה עודנה[34] קשורה ומיוחדת, ביחוד נפלא ועצום, במהותה ועצמותה הראשון, שהיתה טפת מוח האב[35]

וגם עכשיו בבן[36], יניקת הצפרנים וחיותם, נמשכת מהמוח שבראש. 

כדאיתא בגמרא[37]: [נדה שם[38]] "לובן, שממנו גידים ועצמות וצפרנים". [וכמ"ש בע"ח שער החשמל, בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן: שהיו צפרנים, מבחינת מוח תבונה]

וככה ממש, כביכול, בשרש כל הנפש רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה[39]בירידתו ממדרגה למדרגה, על ידי השתלשלות העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה - מחכמתו יתברך. כדכתיב[40]"כולם בחכמה עשית", נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך.

ועם כל זה, עודינה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום, במהותן ועצמותן הראשון, שהיא המשכת חכמה עילאה - כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ, הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם:

ובזה יובן מאמר רז"ל[41] על פסוק[42]: "ולדבקה בו": "שכל הדבק בתלמיד חכם, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש" - כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים, קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ, ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה - שהוא יתברך וחכמתו אחד"והוא המדע כו'".

[והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים - יניקת נפש רוח ונשמה שלהם, מבחי' אחוריים של נפש רוח ונשמת ת"ח].

ומה שכתוב בזהר[43], ובזהר חדש[44], שהעיקר[45]תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא. משא"כ בני עמי הארץ כו'[46]?

היינו, משום שאין לך נפש רוח ונשמה, שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו[47]וכל המצות שעושה, הכל ע"י אותו הלבוש כו'[48]ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים - הכל על ידי לבוש זה. ואם יקדש את עצמו - ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו[49].  ואפילו היא נשמה גדולה, צריכה לקידוש אביו כו'.

אבל הנשמה עצמה, הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ, בא להיות בנו, של אדם נבזה ושפל כו'. כמ"ש האר"י ז"ל כל זה, בליקוטי תורה פ' וירא. ובטעמי מצות, פ' בראשית[50]:

Chapter 2 with Yakov

  1. 1 שהיא מיוחדת רק לישראל, לעומת הנפש הבהמית החיונית שישנם בישראל ובאומות העולם, אולם גם בנפש הבהמית החיונית יש חילוק כי בישראל הוא מקליפות נוגה ובאומות העולם הוא מג' קליפות הטמאות
  2. 2 [בראשית ב, כ] מוכיח שהנשמה באה מפנימיות כיון שהיא באה ע"י נפיחה שכשנופחים מוצאים הפנמיות, היינו חלק ממעל נופחה בהישראל
  3. 3 [אף שפסוק זה מדבר מאדם הראשון - הוא נשמה כללית של כל ישראל, וכמו שהי' אצל אדם הראשון כן הוא אצל כל איש ישראל. ולכן ממשיך שהרי כל אחד מישראל אומר בברכות השחר]
  4. 4 [בברכת: "אלקי נשמה שנתתי בי", הרי שאף שאדם עכשיו נולד חי ולא גולם, ומ"מ אומר: נפחת בי:]
  5. 5 מי שנופח, נופח מתוכו.
  6. 6 [בדפוסי הזהר שלנו חסר לשון זה]
  7. 7 [ומה נקרא התוכיות ופנימיות של הבורא שנפח בהאדם, מבאר שזהו בחינת מחשבה וחכמה]
  8. 8 [בראשית רבה א, ד] לעומת שאר הנבראים שנבראו מדבור
  9. 9 [שמות ד, כב]
  10. 10 [דברים יד, א]
  11. 11 וממשיך לבאר מהו הענין שנקראים בנים לה', היינו שבן בא מחכמה ומחשבה של אביו.
  12. 12 [אבל איך שייך לומר חכמה אצל הקב"ה. ועוד האם חכמה שלו הוא חלק מהקב"ה עצמו שלכן הנשמה שנלקחה מחכמה היא "חלק אלוה ממעל ממש".] 
  13. 13 [פתח אליהו " אַנְתְּ חַכִּים וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא."] 
  14. 14 הוא (הקב"ה) חכם אבל לא בחכמה הידוע לנו. (היינו שאין חכמתו כחכמה שלנו). והחכמה של הקב"ה הוא אחד עם הקב"ה.
  15. 15 [אבל בחכמה ידיעא, הידוע לנו, היינו האדם וחכמתו, או בלשון הרמב"ם המדע והאדם - הם שני דברים]
  16. 16 [הלכות יסודי התורה ב, י]
  17. 17 להרמב"ם
  18. 18 [הנקרא פרדס רמונים, לאפוקי מפרדס רש"י ועוד]
  19. 19 [וויקיטקסט - תורת האר"י, בכמה דברים עקרוניים שונה מתורת הרמ"ק, מבוססת על הכרעותיו של הרמ"ק. האר"י אמר על רבי משה קורדובירו "משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה"] אף שלפי קבלת האריז"ל - אוא"ס הוא למעלה מעלה מחכמה,
  20. 20 =הדבר קיים.
  21. 21 אז גם לפי האריז"ל הוא וחכמתו אחד
  22. 22 [תהילים קד, כד]
  23. 23 והוא הידוע.
  24. 24 [איוב יא, ז]
  25. 25 [ישעיה נה, ח]
  26. 26 [ואיך אומרים שנפש השנית הוא בכל אחד ואחד מישראל? לכאורה כאן מדבר אודות מדרגות הנשמות כפי שהם מלובשים בגופות בעוה"ז, והוא הנשמה שכלולה בנפש, ולכן כותב בהמשך "וכן נפשות לגבי נפשות, כי כל נפש כלולה מנפש רוח ונשמה.", היינו שכיון שיש חילוק בנשמות, והנפש כלול מהנפש רוח ונשמה, לכן בהכרח שיש גם חילוקי מדריגות בהנפש, וקאי על תחילת הפרק "ונפש, השנית בישראל". וצריך לעיין בהביאורים. ועיין מ"ש לעיל בפרק א' על "דהיינו שתי נפשות"]
  27. 27 שהנשמות של האבות הם בחינת ראש ונשמותינו הם בחינת רגל, א""כ איך אומרים שהנפש השני בכל ישראל הוא מהמוח, והרי אנו מבחינת רגל?
  28. 28 לעיל מדבר כשמדמים דורותינו נגד דורות שלפנינו, ועכשיו מוסיף שגם בדור אחד ישנם ריבוי מדרגות.
  29. 29 ואיך אומרים שכל הנשמות באים מבחי' ראש ומוח?
  30. 30 שיש חילוק בין הנפשות. דלעיל דיבר בפרטיות אודות הנשמה, שבהנשמה יש חילוק בין המדריגות, ועכשיו מוסיף שגם בכללות הנפש (כמו ב"כל נפשך") שהנפש בכללות שכולל בתוכות נפש רוח ונשמה, גם בנפש הכללית יש חילוק, כי הרי הנפש כלול מנפש רוח ונשמה, וכיון שיש חילוק בהנשמה ממילא שיש חילוק בכללות הנפש. מהו ענין נפש רוח נשמה? עיין
  31. 31 אלא שא"כ איך ישנם החילוקים הנ"ל ע"ז מסביר בהמשך בהמשל
  32. 32 הטפה
  33. 33 מהטפה
  34. 34 הבן (עם הצפרנים שלו) במשך תשעה חדשים בבטן האם
  35. 35 אף שהצפרנים נשתנו מהטיפה וירדו ממדרגה למדרגה
  36. 36 [לכאורה כוונתו לומר: שאף שהצפרנים במצה ההוה, לכאורה הם מהות אחרת לגמרי מהטפה, ובמצב ההוה הצפרנים אינם שייכים להטפה שממנה נתהוו. ע"ז כותב, שאף במצב ההווה של צפרנים - בתוכנן לא נשתנו, והם מקושריםעדיין להטפה. וצריך לעיין בביאורים]
  37. 37 לכאורה ההוכחה הוא לכללות הענין שהצפרנים קשורים להמוח, אבל לא להפרט שוגם עכשיו. וצריך לעיין.
  38. 38 [לא, א] " 
  39. 39 שהיו בבחינת מוח, חכמה, ומחשבה של הקב"ה.
  40. 40 [תהילים קד, כד]
  41. 41 [כתובות קיא, ב] 
  42. 42 [דברים ל, כ]
  43. 43 [חלק ב קד, ב]
  44. 44 [בראשית דף יא]
  45. 45 [אם יהיו לנולדים נשמה גבוה]
  46. 46 [שאינם מתקדשים ממשיכים לנולדים נשמות פחותו]
  47. 47 [היינו, שהלבוש של הנפש רוח ונשמה, הוא מעצמות אביו ואמו, ולכן קוראים בזהר כו' את לבוש הזה בשם נשמה]
  48. 48 [כי בכדי שהנשמה שהיא רוחנית תפעול בהגוף החיוני והגשמית, צריכה לבוש הזה שבא מאביו ואמו. וזהו בפעולות שעובד האדם בעצמו בתומ"צ. וממשיך]
  49. 49 [וע"י לבוש זה תוכל הנשמה לפעול בהגוף בקלות יותר]
  50. 50 [הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א: "בזה [שמביא כאן אדה"ז הקטע "ומ"ש בזהר, ובזהר חדש] מוסיף הדגשה עד כמה הנשמה כו' [היא "חלק אלוה] ממעל" וגם חילוקי המדרי' [שיש בנר"נ של כל ישראל] הם מצד ההשתל' (שג"ז [ההשתלשלות] למע' מעוה"ז) והמטה אין פועל בזה (שגם האו"א בכלל המטה). ער שמ"ש בזהר כו'". ]