תרג ובו סעיף אחד:
א אף מי שאינו נזהר בכל השנה מפת של פלטר גוי, (עיין ביו"ד סי' קי"ב) - מכל מקום, בעשרת ימי תשובה - יש לו ליזהר ממנו.
ואם אינו יכול לאפות בעצמו - יכשיר את התנור שאופין בו גוים. שישליך ישראל בתוך התנור קיסם אחד. כמו שיתבאר ביו"ד סי' קי"ב.
מכל מקום, מי שהולך בדרך - אם אין לפניו פת של ישראל עד יותר מארבע מילין ממקום שהוא עומד בו, ורוצה לאכול - מותר לו לאכול פת של פלטר גוי, אפילו בעשרת ימי תשובה, כמו שמותר בשאר ימות השנה. כמ"ש ביו"ד שם.
ויש לכל אדם לחפש ולמשמש במעשיו, ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה.
וספק עבירה - צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית.
כי על עבירה ודאית אדם מתחרט בכל לבו, אבל ספק עבירה הוא מתברך בלבבו לומר: "שמא לא עשיתי עבירה", ואינו מתחרט עליה חרטה גמורה, והרי נשאר עונש העבירה עליו.
ולכך, היה צריך קרבן אשם תלוי, הבא על הספק, להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת, הבא על הודאי: