שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ובו כ"ב סעיפים:

א כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם לכניסה ויציאה תמיד' כגון רחבה שאחורי הבתים, והקרפף והוא היקף גדול להכניס בו עצים לאוצר, והגינה והפרדס המוקפים גדר גבוה י' טפחים, וכל כיוצא בהן מהמקומות שיתבאר בסי' שס"ב - אסרו חכמים לטלטל בתוכן יותר מד' אמות כמו ברשות הרבים ואף על פי שהן רשות היחיד גמורה מן התורה והזורק לתוכן מרשות הרבים חייב שהרי מחיצות גמורות הן אלא שמחוסרין דיורין - הרי הן ככרמלית מדברי סופרים שכיון שאינן עשויין לדירה מתחלפין הן ברשות הרבים אם הן היקף גדול. אבל היקף קטן אינו מתחלף ברשות הרבים ומותר לטלטל בתוכו אף על פי שלא הוקף לדירה:

ב וכמה הוא היקף קטן עד בית סאתים ועד בכלל, כחצר המשכן שהיה מאה אורך ונ' רוחב, שהן ב' פעמים נ' על נ' ונ' על נ' הוא בית סאה, שהוא ב' אלפים ות"ק פעמים אמה על אמה, וסאתים הן ה' אלפים אמה על אמה. וכל מקום שיש בו כשיעור זה בין שהוא עגול בין שהוא מרובע ממש כגון שארכו ע' אמה וב' שלישי אמה ועוד משהו ולא חשו חכמים לדקדק בו וכן רחבו, בין שהוא ארוך וקצר כגון שארכו מאה ורחבו חמשים מותר לטלטל בכולו, ובלבד שלא יהא ארכו יתר על פי שנים ברחבו אמה אחת כמו שחצר המשכן לא היה ארכו יתר על פי שנים ברחבו אפילו אמה אחת אבל פחות מאמה אינו כלום ואינו אוסר:

ג וסמכו חכמים שיעורים אלו לשיעורי חצר המשכן לפי שכל מלאכת שבת והלכותיה אנו למדין ממשכן וחצר המשכן גם כן לא היה מוקף לדירה והיו מטלטלין בכולו לפיכך לא רצו חכמים לאסור עד שיעור זה ועד בכלל, אבל יותר משיעור זה אפילו משהו אסור לטלטל בו אלא בד' אמות וכן להוציא מחצר לתוכו ומתוכו לחצר:

ד ואפילו בפחות משיעור זה אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר או מחצר לתוכו אלא כלים ששבתו בתוכו או בחצר אבל כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר אסור לטלטל לתוכו וכן כלים ששבתו בתוכו והכניסן לחצר אסור לטלטלן לבית (ואפילו כלים ששבתו בחצר והכניסם לבית או לתוכו אסור לטלטלם מזה לזה אלא אם כן יניחם בחצר בינתיים) לפי שמקום זה שלא הוקף לדירה הוא רשות בפני עצמה מוחלקת מהבית שהוא מקום דירה ממש.

אבל עם החצר הוא רשות אחת אף על פי שהחצר נקראת מוקף לדירה ואפילו החצר הוא של אדם אחד והקרפף וכיוצא בו ממקומות שלא הוקפו לדירה הוא של אחר ולא עירבו יחד מותר לטלטל מזה לזה כמו שיתבאר בסי' שע"ב.

אבל לטלטל מהבית לקרפף וכיוצא בו או ממנו לבית אין עירוב מועיל ואפילו הם של אדם אחד אסור מדברי סופרים מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות חוץ מן הרחבה שאחורי הבתים שהוא רשות אחת עם הבתים כמו שיתבאר בסי' שנ"ט:

ה כל מקום שהוקף לדירה דהיינו לכניסה ויציאה תמיד כגון דיר וסהר וחצר אפילו יש בו כמה מילין מותר לטלטל בכולו ומתוכו לבית ומבית לתוכו, וכן גג הבית שהוא רשות היחיד ע"ד שנתבאר בסי' שמ"ה מותר לטלטל בכולו אפילו יש בו יותר מבית סאתים, ומגג לבית שתחתיו או להפך.

ומותר לטלטל מהגג לקרפף וכיוצא בו כמו מהחצר וכיוצא בה לקרפף:

ו ואפילו קרפף וכיוצא בו אם הקיפו מחיצותיו לדירה דינו כחצר לכל דבר בין להתיר הטלטול בתוכו יותר מד' אמות אפילו הוא יותר מבית סאתים ובין מתוכו לבית ומבית לתוכו.

ומהו הוקף לדירה זו שעשה בו תחלה סוכת שומרים שדר בה השומר ביום ובלילה או שבנה בו תחלה בית דירה אף על פי שאינו דר בה בקביעות ואחר כך הקיפו מחיצות או אפילו פתח תחלה פתח בלבד מביתו (או שהיה הפתח פתוח מכבר) ואחר כך הקיף עוד ג' מחיצות סמוך לכותל הבית שבו הפתח הרי זה מוקף לדירה שכיון שהוא פתוח לבית דירה חשוב כבית דירה כמו חצר הבית רק שצריך שבשעת עשיית מחיצותיו תהא עשייתן לדירה:

ז לפיכך אם הקיפו מחיצות ואחר כך בנה בו דירה או שפתח לו אחר כך פתח מביתו לא הועיל כלום ואפילו אם בשעת עשיית המחיצות היה בדעתו שעושה לשם כך לבנות בו ולפתוח לו אחר כך - אין זה מועיל כלום.

ומכל מקום א"צ שכל מחיצותיו תהא עשייתן לדירה אלא אפילו הקיפו ג' מחיצות שלימות רק שברביעית היה פרוץ יותר מעשר אמות שפרצה זו מבטלת המחיצות כמו שיתבאר בסי' שס"ב וקודם שגדר היתר מעשר עשה בו סוכה או בית דירה או פתח מבית דירה ה"ז מוקף לדירה. ואם בנה דירה אצל פרצה זו וגודר היתר על עשר ומניח העשר שהן פתח מדירה זו ה"ז ג"כ מוקף לדירה.

וכן אם היה מוקף כבר כולו שלא לדירה פורץ בו יותר מעשר וגודרו לדירה או יגדור היתר על עשר בלבד והעשר אמות הן פתח:

ח ואם פורץ אמה וגדרה לדירה וחזר ופרץ אמה וגדרה וחזר ועשה כן עד שהשלימו ליתר מעשר מותר כאלו פרץ בבת אחת מפני שפנים חדשות באו לכאן כמו בפורץ בבת אחת וגודר אחר כך ואם פרץ יותר מעשר ועשה שם צורת הפתח לדירה מועיל כמו הגודר לדירה:

ט ואם קשה עליו לפרוץ הכותל יש אומרים שיש תקנה על ידי שיניח עפר אצל הכותל משני צדדיו בגובה פחות מי' טפחים ורוחב העפר ד' טפחים או יותר באורך יותר מעשר אמות באורך הכותל ואם אין הכותל גבוה כ' טפחים שנמצא אין י' טפחים בגובה הכותל שמגובה העפר ולמעלה הרי הוא נחשב כפרוץ שם במקום העפר שהרי יש שם דריסת הרגל מקרקע עולם על גבי העפר הואיל ואין בגבהו י' טפחים וכל פחות מי' טפחים הוא כפרוץ ופתוח לגמרי ומן העפר יש דריסת הרגל על גבי הכותל ששם אינו גבוה עשרה והרי הוא כפרוץ שם לגמרי ויהא העפר מונח כך לפחות שבת אחת וקודם שיחזור ויפנהו משם יעשה בתוכו בית דירה או יפתח לו פתח מבית דירה ואחר כך כשמפנהו משם ונעשה הכותל גבוה עשרה הרי זה כבונהו מחדש לדירה ואף על פי שזו היא מחיצה הנעשית מאליה על ידי פינוי העפר שחוצה לה - אין בכך כלום כמו שיתבאר בסי' שס"ב.

ויש חולקין על זה ואומרים שזה שביטל העפר להיות מונח שם שבת אחת אין זה מועיל כלום לבטל הכותל שיהא נחשב כפרוץ הואיל ודעתו לחזור ולפנותו מכאן לאחר זמן ואין העפר יכול לבטל הכותל אלא אם כן ביטלו שם להיות מונח שם לעולם ואם כן במה יגדרנו לדירה לפיכך אין העפר מועיל אלא אם כן יש בגבהו י' טפחים והרחיקו מן הכותל ג' טפחים שאז הוא נעשה מחיצה חדשה ומבטל מחיצה הראשונה שאצלו באורך יותר מי' אמות כמו שיתבאר ואז אין צריך להיות ברחבו ד' טפחים וגם אין צריך להניחו מב' צדדי הכותל אלא מצדו שבפנים בלבד אבל בצד החוץ אין מועיל כלום ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל:

י יש אומרים שסתם קרפיפיות שלנו מוקפין לדירה הם כי רגילין לפתוח פתח תחלה ואחר כך להקיף/ ויש אומרים עוד שכל קרפף שהוא בתוך התחום נקרא מוקף לדירה כי דעתו עליו בשבת. ואין זה עיקר כמו שנתבאר למעלה ברחבה שאחורי הבתים שכשהיא יתירה מבית סאתים - כרמלית היא' וכמו שיתבאר בסי' שנ"ט:

יא תל גבוה י' טפחים - דינו כקרפף, שעד סאתים מותר לטלטל בכולו משום שאומרים גוד אסיק מחיצתו למעלה י' טפחים והרי הוא מוקף. ויותר מבית סאתים - אין מטלטלין בו אלא בד' אמות שהרי לא הוקף לדירה:

יב קרפף יותר מבית סאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו - אין זה מיעוט, שכן דרך הקרפיפות להיות בהם אילנות. לפיכך אפילו היו האילנות גבוהים עשרה ורחבים ד' שחולקין רשות לעצמן אין ממעטין. וכן הבורות שבגינות אפילו עמוקים עשרה ורחבים ד' - תשמיש הגינה הם להשקותה ואין ממעטין. אבל דבר אחר שאינו צורך הגינה (ואין דרכו להיות בתוכה) ממעטת:

יג בנה עמוד בקרפף ונתמעט בכך - אם הוא רחב ג' טפחים הרי זה מיעוט, פחות מכן בטל במיעוטו:

יד בנה מחיצה באורך יותר מעשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי מחיצה זו, כגון שעשה בו בית דירה או פתח בו פתח מבית דירה קודם שעשה מחיצה זו אם הרחיקה מהראשונה ג' טפחים מותר ואם לאו לא עשה ולא כלום - שכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי ואינו אלא מוסיף על עובי הראשונה ואין זה מועיל אלא אם כן נתמעט אוירו מבית סאתים, כמו שיתבאר לקמן:

טו טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט מבית סאתים - אם הטיט עב שאם תינטל המחיצה ראוי הוא לעמוד בפני עצמו - ממעט, ואם לאו אינו ממעט:

טז בנה מחיצות לדירה ע"ג מחיצות הראשונות מלמעלה אינו מועיל כלום כיון שמחיצות הראשונות מלמטה קיימות אלא שמגביהן ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות - ניתר על ידן אף על פי שמחיצה העשויה מאליה היא. 

אבל תל יותר מבית סאתים שעשה עליו מחיצות לדירה - הועיל אפילו לא הרחיקן ג' טפחים משפתו ושם אנו אומרים גוד אסיק ממחיצותיו למעלה על שפתו סביב והרי מחיצות על גבי מחיצות מכל מקום הואיל והוא דר באויר מחיצות אלו שלמעלה שעשאן עתה לדירה הרי זה מוקף לדירה ואפילו לא עשה אלא מחיצה אחת ביותר מעשרה:

יז קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות אפילו אינם עשויות שורות שורות אינם מבטלים הדירה שדרך הוא להסתופף בצל האילנות תמיד אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה אפילו אין בהם בית סאתים לפי שאין דרך לדור בזרעים והמיעוט שלא נזרע בטל לגבי רוב הנזרע ונאסר כולו כאילו לא הוקף כלל לדירה.

נזרע מיעוטו - אם אין בזרוע אלא בית סאתים מותר לטלטל בכולו, שאף שבמקום הזרוע נתבטלה הדירה הרי אין בו יותר מבית סאתים והשאר שלא נזרע אינו מתבטל אצל הזרוע להצטרף עמו להשלים ליותר מבית סאתים כיון שהזרוע הוא המועט.

אבל אסור לטלטל מקרפף זה לבית ומבית לתוכו שהרי במקום הזרוע שבו נתבטלה הדירה, ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין ממנו לבית כמו שנתבאר למעלה, ואם כן גם בהמותר שלא נזרע אסור שהרי אין מחיצה מפסקת ביניהם והם פרוצים זה לזה במילואם.

ויש מתירין בהמותר שלא נזרע שלא אמרו פרצה במילואה אוסרת אלא כשנפרצה למקום האסור מצד עצמו, כגון כרמלית גמורה, אבל כאן שמקום הזרוע האסור אין איסורו אלא מחמת הבית אינו אוסר על השאר שלא נזרע, אף על פי שהוא פרוץ לו במילואו. ויש להחמיר כסברא הראשונה.

אבל אם מיעוט הנזרע הוא פחות מבית סאתים - מותר לטלטל אף מתוכו לבית ומבית לתוכו ואף על פי שכל קרפף בית סאתים ופחות מבית סאתים שוים הם שאם לא הוקפו לדירה אין מטלטלים מהם לבית - מכל מקום כאן שהרוב אינו זרוע ומוקף לדירה הוא הרי המיעוט בטל אצלו אלא אם כן יש בו סאתים כחצר המשכן שאז הוא מקום חשוב ולא בטל. 

ויש אוסרים לטלטל לבית ממקום הזרוע ומתירים ממקום שאינו זרוע. ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל.

ואם המיעוט הזרוע הוא יותר מבית סאתים אסור לטלטל בכל הקרפף כי אם בד' אמות שהרי הזרוע הוא כרמלית כדין קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה והשאר שלא נזרע הוא פרוץ לו במילואו.

וכל זה בקרפף יותר מבית סאתים שנזרע אבל אם אין בו אלא בית סאתים ונזרע אפילו כולו - יש להסתפק אם הזרעים מבטלים הדירה וכן יש להסתפק בחצר או רחבה שאחורי הבתים שנזרע רובה אם הזרעים מבטלים דירתן כי שמא אינם מבטלים אלא דירת קרפף יותר מבית סאתים שאינו חשוב דירה כ"כ אף על פי שהקיפו לדירה. ויש להחמיר בכל זה.

לפיכך מי שיש לו גינה זרוע בחצירו ואין ביניהן מחיצה כהלכתה אם הזרוע הוא רוב החצר אפילו אין בית סאתים בכל החצר עם הזרוע לא יטלטל מהזרוע ומהחצר לבית ומבית להם כי שמא הזרעים מבטלים דירת החצר והמיעוט בטל לגבי הרוב והרי כל החצר כקרפף שלא הוקף לדירה שאפילו הוא פחות מבית סאתים אין מטלטלין ממנו לבית ואם כל החצר עם הזרוע הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בכל החצר כי אם בד' אמות כדין קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואף שהחצר היא מוקפת לדירה מצטרפת היא עם הזרוע שבה להשלימו ליותר מבית סאתים הואיל והיא בטלה אצלו במיעוטה.

ואם הזרוע הוא מיעוט החצר אם יש בו לבדו יותר מבית סאתים אוסר כל החצר שלא לטלטל בה אלא בד' אמות הואיל והיא נפרצה לו במילואה. ואם יש בו בית סאתים בלבד יש להחמיר שלא לטלטל מכל החצר לבית ואם אין בו בית סאתים יש להקל אפילו לטלטל מהזרוע לבית או להפך:

יח אבל אם יש ביניהם מחיצה כהלכתה אין הזרוע אוסר על החצר כלל, אלא אם הזרוע הוא יותר מבית סאתים אסור לטלטל מחצר לתוכו אפילו בתוך ד' אמות, ואם הוא בית סאתים או פחות מותר בכלים ששבתו בו או בחצר אבל לא בכלים ששבתו בבית. 

על כן ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת כי אי אפשר ליזהר בזה והיקף לדירה אינו מועיל בגינה שהזרעים מבטלים הדירה כמו שנתבאר:

יט קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים אם ראוים לשתיה אין מבטלים הדירה שאין לך דירה מעולה מזו ואפילו אם המקום שנתפשטו שם הוא יותר מבית סאתים אפילו הם עמוקים הרבה.

ואם אינם ראויים לשתיה דינם כזרעים והוא שיש בעמקם י' טפחים אבל אם אין בעמקם עשרה טפחים הרי הם כטיט ורקק שאין חולקין רשות לעצמם.

וכשיש בעמקם י' טפחים אם מתלקט י' טפחים בתוך הילוך ד' אמות הם עצמם נחשב למחיצה בינם לשאר הקרפף כמו שנתבאר בסי' שמ"[ה] וסי' שנ"ו ואין שאר הקרפף נאסר מחמת שפרוץ לו במילואו:

כ קרפף בית ג' סאין שלא הוקף לדירה וקירה בית סאה - מותר לטלטל בכולו (שאנו רואין את פי התקרה כאילו היא מחיצה יורדת וסותמת ומפסקת בין הב' בית סאין לשלישית) ואפילו אם הקירוי הוא משופע (שאין אומרים בו פי תקרה יורד וסותם כמ"ש בסימן ש[ס]"א - כאן הקילו) מכל מקום רואין כאילו היתה מחיצה גמורה בסוף הקירוי:

כא קרפף בית סאתים מצומצמים שלא הוקף לדירה שנפרץ במילואו לחצר - הקרפף אסור מפני שמקום המחיצה שנפרצה מייתרו ונעשה יותר על בית סאתים, והחצר מותרת אם פרצה זו אינה לה במילואה ואינה יותר מי' אמות. (וכגון שהקרפף הוא קצר כאן ולהלאה הוא מתרחב והולך שאם לא כן הרי יהא ארכו יתר על פי שנים ברחבו ואין מטלטלין בו אלא בד' אמות אפילו לא נפרצה כלל).

אבל אם לא נפרץ במילואו אלא נשארו בו גיפופין מכאן ומכאן - אין מקום הפרצה מייתרו לפי שחודן הפנימי של הגיפופין יורד וסותם ומחודן הפנימית ולחוץ הוא רשות בפני עצמו שמטעם זה אסור לטלטל מבית לאסקופה אם אין עליה משקוף רוחב ד' כמו שנתבאר בסי' שמ"ו.

(ואפילו נפרץ במילואו אינו אסור אלא אם כן כתלי ארכו בולטים ונכנסים לתוך חלל החצר והם מופלגים שם ג' טפחים מכתלי אורך החצר שאם לא כן ניתר הוא בגיפופי החצר כמו שיתבאר בסי' ש"ס):

כב קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואחר כך פתח בו פתח מבית דירה שפתח זה אינו מועיל כלום ואחר כך עשה מחיצה שניה יותר מעשר והותר על ידי מחיצה זו שנעשית אחר פתיחת הפתח שעל ידיה - בטלה המחיצה הראשונה שלא היתה עשייתה לדירה ואחר כך נפלה מחיצה זו השניה חזר לאיסורו ואין אומרים בו הואיל והותר הותר ותועיל לו עכשיו מחיצה הראשונה: