ב"ה, כ"ח ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
האברך הוו"ח אי"א נו"נ כו' נפתלי שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, בו מודיע אודות עבודתו בקדש להדריך ילדי בני ישראל ביראת שמים בלימוד תורה ובקיום מצותי', ואשרי חלקו שזכה לזה, אשר גודל ענין קירוב בני ישראל לאבינו שבשמים, אין די באר. ובמ"ש אודות תכנית הלימודים עמהם, מובן שצריך להיות נכלל לימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים של המושפעים שלו, וזה בא לכל לראש, וכמאמר רז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה. ובטח יכול לברר לאיזה פרטים נזקקים ביותר, וגם על זה נאמר ותשועה ברוב יועץ. ועוד נקודה בזה כיון שזמן היותו עמהם יחד מצומצם הוא, צריך לעורר בהם חשק אשר גם בהלכם מאתו ימשיכו, בביתם או בבית הכנסת, באותם הענינים אודותם מדבר ומשפיע עליהם, והוא על ידי שיתחיל בסיפור ענין ויאמר להם שהמשכו נמצא בספר פלוני במקום פלוני וכיו"ב. וכיון שכפי שכתבו כבר הצליח להשפיע על איזה אברכים בהנוגע למנהגי חסידות, עאכו"כ שיצליח כהנ"ל במושפעיו האמורים.
במ"ש אודות לבישת טלית גדול קודם הנשואין, הנה על כגון זה נאמר, שצריך לנהוג כמנהג הסביבה בה נמצא, אבל פשיטא שנשיאת כפים צ"ל בלבישת טלית, וכמדומה שאין כל חילוקי מנהגים בזה.
בברכה לבשר טוב בכל האמור.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
א. קווינט
מזכיר