ב"ה, כ' ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיו"ד ניסן, אין צריך לבקש סליחה על כתבו לכאן, כי אדרבה משביע רצון אם יכולים לעזור למי שהוא באיזה אופן שהוא, ובפרט בנדון דידי', אשר למרות כל הטעמים שכותב שאין בזה בריחה מן המערכה, הרי כפי שהראה הנסיון אינו כן, וכל איש הישראלי ובפרט זה אשר חננו השי"ת בכשרון לחינוך ולהשפעה על הזולת, בודאי יכול להשפיע על סביבתו, אלא שצריכים שיהיו דברים היוצאים מן הלב אשר אז נכנסים אל לב השומעים, ואף שברובא דרובא אין התוצאות נראות על אתר, הנה ידוע פתגם נשיאנו הק', אשר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט אשר גם לפי דעתו הוא, כמעט שאין עסקנים יר"ש במקומו עתה.
ובמה שכותב אשר בנו בכורו הגיע לחינוך, ולאידך גיסא הצלחתו עם הקהלה הוא בספק.
ידוע גם בזה הוראת חז"ל, שאדם צריך לעשות את שלו מתאים לציווי תורתנו הק' תורת חיים, והציווי הוא, הוכח תוכיח גו' עד כדי נזיפה עד כדי הכאה, וברור ופשוט אשר אי אפשר שקיום מצות התורה תזיק ח"ו לקיום מצוה שני' היא מצות ושננתם לבניך מצות חינוך, ואדרבה מצוה גוררת מצוה, ובפרט שבענין זה הרי יש ג"כ הענין דמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה (אלא שכמה פעמים ככה), וכשמקרבים את הזולת לתורת ד' ומצותיו, בודאי שבורא העולם יצליחו ביותר בקירוב בנו הוא לתורה ומצותי'. ויה"ר אשר השי"ת ינחהו באופן הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בברכה.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר