[י"א ניסן ה'תשט"ז]
במש"כ ע"ד אגה"ק של אדה"ז דתפלה דאורייתא וכו' (ראה העתקתה בס' משנת יואל - לר"י דיסקין - ומה שהעיר שם).
והנה לכאורה קשה ממש"כ בשולחנו (חאו"ח סק"ו סוס"ב) "וכן עיקר". ויש לתרץ עפמש"כ בשער הכולל בתחלתו. אבל ראה פס"ד להצ"צ חי' על הרמב"ם הל' תפלה. - ומחוורתא דאין כוונת אדה"ז באגה"ק הנ"ל לחוו"ד בכלל אם תפלה מה"ת (ולכן לא כתב שהאומרים שהיא מדרבנן "טועים", אלא ש"לא ראו מאורות מימיהם"), אלא תוכן האגרת להראות טעות אלו שרצו להתפלל בחפזון וכו' מפני שהתפלה דרבנן, וע"ז בא המענה וביאור גודל טעותם, כי בזמן הזה של המתפללים בחפזון והמלעיגים וכו' היא יסוד כל התורה וכו'. עיי"ש. ועיין היטב זח"ב רב, ב.