ב"ה, ו' טבת, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה זאב ארי' שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני בת"ח קבל ספרו רזא דחיי, מדבר בעניני השארת הנפש בתנ"ך ש"ס וכו', ובודאי ינהג כזה גם בשאר הענינים שהדפיס לשלחם לכאן, להספרי', כיון שרבים נהנים ממנו, ות"ח מראש.
בהזדמנות זו אצרף גם הערה כללית, אשר אף שידוע המאמר קבלת את האמת ממי שאמרו (ראה רמב"ם הקדמה לשמונה פרקים, הלכות קידוש החדש סוף פרק י"ז), בכל זה חבל על שהוסיף בספרו האמור לצטט מאי איזה ספרים שאינם מקובלים על דעת כו"כ מבני ישראל, ובהם גם מא"י[2], אשר עי"ז ימשכו רבים ידם מספר זה, ובמילא לא יקראו ולא יהנו בהאמור בו, ובפרט אשר אין הנ"ל מוסיף להבנת הענין כ"א כיהודא ועוד לקרא, לומר שגם פב"פ מודה בזה. מובן שלפעמים ע"פ מרז"ל מני' ובי' אבא לישדי בי' נרגא ופגע בו כיוצא בו, אבל לא יועילו בזה ציטטות מתי מספר בה בשעה שרוב הספר ככולו מיוסד על ספרי קדש, ומי שאין זה מספיק בשבילו, גם הציטטות האחדות לא יועילו הרבה.
ועוד נקודה בזה, ומיוחדת היא, לתקופתנו זו החולה ביחוד בטשטוש הגבולים ובתערובות טוב ורע עד כדי להחליף האחד בהשני, שזה עוד מוסיף בהנחיצות שלא לערב התבן עם הבר, ועאכו"כ שלא להכניס זמורת זר בכרם של הקדש, אפילו הטוב שבה.
בכבוד וברכה.