ב"ה, כ"ט כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
מו"ה שלמה חיים שי'[1]
שלום וברכה!
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נתקבל מכתבו מכ"ב כסלו, בו כותב ע"ד הסדרים ביום הבהיר י"ט כסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, והימים שלפניהם ושלאחריהם. ולפלא שאינו מזכיר בהנוגע ליו"ד כסלו, שבטח גם אז מחזיק במנהג הטוב להתועד לעורר ולהתעורר לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ובטח עשו כזה בימי החנוכה וביחוד בנר החמישי.
איני יודע מנהגם עד עתה, אבל ע"פ המבואר ונראה במוחש, שהתועלת בחרישה וזריעה היא כשגדלים פירות, ובלשון החסידות, שצריך להמשיך בפנימיות דוקא, ושיבוא לבכן, צריך הי' לחפש דרכים ואופנים להמשיך הקישור עם האברכים דשאר הישיבות שהשתתפו בהתועדות די"ט כסלו, ולחדש (אפּפרישען) אצלם התעוררות של ההתועדות, והעיקר להשתדל שיבוא בענין של בכן המתאים לפניהם, וכיון שבין תלמידים אלו ישנם בודאי אחדים עכ"פ שבלא"ה עומדים עמהם בקישור, הרי על ידם יש להוודע אודות השאר, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בודאי גם בשנה זו חלקו דמי חנוכה משמי, וכמו שבקשתי את הרה"ח הר"א שי' פאריז שיסדר זה, והוא כמו בשנים שעברו, לאלו שלומדים כבר חסידות כו'...