ב"ה, י"ג אלול, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מר"ח הרחמים, בו כותב אשר הוטב מצב בריאותו בגשמיות ותולה זה במה שהוטב המצב ברוחניות בנוגע למדות טובות, ואכן כן הדברים אשר הגשמיות תלוי בהרוחניות, ובפרט בכל אחד ואחת מישראל שהם גוי אחד בארץ, שדוקא בארץ מגלים את האחדות האמיתית וכמבואר בכ"מ ומרומז ברמב"ם הלכות יסודי התורה בתחלתו, ופשוט שגם בזה לא המדרש עיקר אלא המעשה, היינו שיסיח דעתו לגמרי מהתכונות לא טובות ובמילא במשך הזמן יוכל גם לבטלם.
ומ"ש אודות הענין הידוע ותקונו, הנה בזמננו זה יש להסיח דעת מזה עד לאחר החתונה בשעה טובה ומוצלחת וכמובן ג"כ משו"ת אדמו"ר הצמח צדק נדפסה בשער המילואים חלק ב' סי' ס"ב, אשר המחשבה אפילו בהתיקון של הדבר עלולה ח"ו וכו', וכן לא ירבה בסיגופים ותעניות כמבואר באגרת התשובה לרבנו הזקן ובכגון דא הפירוש שלא ירבה, שלא יעסוק בזה כיון שמחליש צלילות המחשבה ויכולת העיון בלימוד התורה ובמילא ה"ז ריבוי רב מכפי יכולתו. ותמורת תעניות אלו יהיו התעניות המבוארים בפתגם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (ספר התולדות עמוד ע"ב יעו"ש), וכן ירבה באותיות התורה והתפלה, ומה טוב גם בדבור אם הוא בלא בליטות, וישפיע על הנוער לקרב לבן לאבינו שבשמים. ומובן שכל הנ"ל מההכרח הוא שיעשה מתוך שמחה, ולפלא גדול שמרבה בכתיבתו בהתאוננות על מצבו ואינו מזכיר ע"ד שיעוריו בתורת הנגלה ותורת החסידות בשופי, וכן מפעולותיו במסגרת צעירי אגודת חב"ד...
בברכה לבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר