ב"ה, י"א אלול, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו משילהי מנ"א, בו כותב אודות בנו ... שי' סידרי לימודו וכו' ומסיים בשאלה שקמה מתוך שנזהר הוא כדרישת תורתנו הק' תורת חיים בענין דכיסוי הראש.
הנה אשרי חלקו וחלק זוגתו שיחיו אשר גדלו וחינכו את בנם שי' בדרך זו שהוא הדרך המביא לאושר בגשמיות וברוחניות גם יחד, ומזה מובן גם כן היחס שלהם להענין שיש לחזק את בנם ולעודדו בענין האמור לעיל ובהדומים לו, ובפרט בהביא בחשבון שאצל הנוער הנה כל הפרטים בדיני ישראל מצטרפים לבנין אחד ושלם, וכשמי שהוא מזעזע ומחליש חלק אחד מבנין זה איזה חלק שיהי' הרי בדרך ממילא מביא הוא חולשה וזעזוע בכל הבנין בכללותו כמובן, ובפרט בענין זה שכיסוי הראש מונע את בנם שי' מהשיתוף בהתחרות של שני בתי"ס במשחק כדור רגל, הנה לדעתי יש לפרש את זה כרמז מלמע' שרוצים לשמרו מאיזה תקלה ח"ו שתבוא במשך הזמן במשחק והתחרות זו שבין בתי הספר.
אם ככתבו כן הוא אשר אי השתתפות בהתחרות עושה רושם בלתי רצוי על בנם שי' הרי כדאי הוא שמבית הספר בו לומד עתה יעבור לבית ספר אחר ואם ישנו - בית ספר חרדי יותר, ומובן שאין הכרח לבאר לבנם הסיבה הנ"ל, ואז בודאי במשך זמן לא ארוך ישתכח מלבו כל הבעיא.
בהזדמנות זו הנני להביע גודל הקורת רוח שגורמים הידיעות מפעולותיו הטובות להחזקת והתפתחות ישיבת ... ומובטחני אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שמו נקרא עלי', בודאי מעורר רחמים רבים עליו ועל כל ב"ב שיחיו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בברכת כתיבה וחתימה טובה ולבשורות טובות בכל האמור לעיל.