ב"ה, כ"ג מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה איסר שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני בזה בתודה קבלת שני הספרים מפרי עטו, א. יחידי סגולה, ב. ר' מאיר יחיאל מאסטרובצה, ובטח ינהג במנהג טוב זה גם להבא לשלוח להספרי' שלי, ובפרט שמשתמשים בספריו גם לתועלת הרבים.
לחביבותא דמילתא - הנה בדפדפי בספרים אלו כפי רשיון הזמן, נראה לי אשר מוסיף הי' הרבה בשלימות מאמרים אלו, אם הי' מוסיף בסוף כל מאמר או בסוף הספר - רשימת מקורים בם יוכל הקורא המעיין למצוא יותר פרטים ע"ד מה שבא במאמר בקיצור לפי ערך. וכן להוסיף גם רשימת ספריו או מאמריו של נושא המאמר, כיון שלפעמים גם זה מוסיף בהירות להבנת יחידי הסגולה. וכיון שרואה אני במעטפת הספר שמתכונן הוא להו"ל גם חלק שני, הרי אין זה בבחי' שאין צועקין על העבר. ובפרט שבחלק השני יוכל להוסיף גם המקורים למאמרי חלק ראשון. ולא יהיו הדברי ימי בעלי תורה שלימה שלנו - כדברי ימי בעלי שיחה בטלה שלהם המשובצים בענינים דאזנים לקופה, ביבליוגרפיא, רשימת תאריכים כו' וכו'. ובפרט בדורנו דור יתום זה שחוגים מסוימים אפשר להמשיכם לקרן אורה - רק על ידי שיראו מראש היופי דענינים חיצונים וזה יעורר התענינות שלהם, ומן הטפל דטפל יבואו סוכ"ס גם להעיקר. וכבר ידוע מה שהאריך הרמב"ם באופן חינוך קטנים (ומובן שעוד יותר שייכים הענינים - בקטני דיעה, עיין שם שהאריך בזה בפירוש המשניות סנהדרין ריש פרק יו"ד, וראה ג"כ יד החזקה סוף הלכות תשובה).
ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר* אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברין זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או עכ"פ שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם בתורתם וביראתם, וד"ל ברמיזה.
בראותי בהרשימה דחלק ב' גם שם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, הנה נשלח לו בחבילה בפ"ע ראשי פרקים מתולדותיו - שהו"ל איזה שנים מלפנים ע"פ רשימות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
בכבוד ובברכה שיצליח לחזק רוח היהדות האמיתית דישראל סבא בתוככי מושפעיו - חדורה אור וחום חסידותיים.
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
מטעמי זהירות בכתבי הקדש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועאכו"כ בספרי תולדות. ולכן תמהתי על מה שעשה כת"ר כזה בסוף הספר. ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר - כיון שאין בה השם. והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה משא"כ בנדון זה.
*) ח"א כז, ב. ועיי"ש בביאוה"ז.