ב"ה, י"ד מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מג' ואתחנן, עם הפתקא המצורפת בו, אשר תקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וכן השו"ת שלו, אשר כבקשתו מוסגר בזה.
והנה אנו אין לנו אלא הוראת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת שלו אה"ע ספ"ט (חלק א'), אשר מקיל הוא בכגון דא כיון שנוגע לבריאות, ובפרט כנדון דידי', שכפי כתבו - הרופאים בדעתם שבכל פעם שמתעברת היא בסכנה. ויש להטעים פס"ד זה בפרט בדורנו דור יתום זה, כי הרי אפילו אלו המחמירים הוא בשביל חומר הענין דשז"ל, אבל המחמיר בכגון דא המביא ברובא דרובא לפרישות למשך זמנים ארוכים פחות-יותר, ובמילא גורמים עי"ז לשז"ל ר"ל. ובעוה"ר - יותר תכוף מבאופן השימוש במוך - כיון שאז הדבר תלוי בשני אישים, ואין נפק"מ ימי הפסק טהרה בינתים כו' וכו', עד שבסוף דבר - ע"י החומרות גורמים היפך הכוונה, וד"ל. ואף שצ"ע אם יש לפרסם דבר זה לעמי הארץ - בכדי שלא ילמדו הפרוצות מן הצנועות והבריאות מן החלשות, הנה לשואלים יש להורות כדעת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
בברכה.
נ.ב.
מוסג"פ הקונטרס ציון במשפט תפדה שהו"ל, ובטח יזכה בתוכנו את הרבים וזכות הרבים תלוי בו.
הדיעות בדין דלשמש במוך - מלבד הספרים שנזכרו בשו"ת צ"צ שם - ראה שד"ח אסיפת דינים מע' אישות א, לב. ובפאת השדה שם מע' אישות סק"א (שהורו - למעשה - להיתר).
מה שהביא משו"ת מהרש"ם ח"א סנ"ח דסמוך לטבילתה וסמוך לוסתה לא ישמשו כיון שאז רוב נשים מתעברות, משא"כ בשאר הזמנים, ועפמש"כ בשו"ע או"ח סתק"ו - ואין תח"י שו"ת הנ"ל לעיין בפנים. אבל במחכ"ת, תמוה ביותר חידוש ענין כגון דא, כיון דלא אשתמיט אף א' מהראשונים והאחרונים להגביל הגבלה זו. ולפענ"ד, כנ"ל, חומרא בנדו"ד יש חשש שתגרום דוקא היפך המכוון. ואין לנו להוסיף חומרות מדעתנו בפס"ד של אלו אשר מימיהם אנו שותים כו'. ולהעיר מעירובין (סג, ב) כל הישן כו'.
מה שהעיר בענין חומר העון ותיקונו, - עיין תניא ספ"ז ושם באגרת התשובה פ"ג ופ"ט.