ב"ה, י"ב מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מא' ואתחנן. לפלא שכנראה במשך כל זמן היותו שמה, לא מצא איש ממוצע מומחה במקצוע דשידוכין, ונוסף על זה דקדק מצדו, כנראה גם ממכתבו זה, גם על ענינים טפלים ואפי' על ענינים טפלים דטפלים, בה בשעה שכבר נודע מרז"ל, נחות דרגא ונסיב איתתא, ובפרט שכבר אמור בנות ישראל נאות הן אלא כו'. והשי"ת ינחהו בדרך הנכונה להביט על העיקר והקרן, ובמילא לא יגזים בחשיבות הענינים החיצונים, וימציא לו זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
מה שנסתפק בענין פעולה (הקדש, הכנה וכיו"ב) בטעות - אם הטעות רק שולל הפעולה, או שגם עושה ענין הפכי מהפעולה, ופשיט כבתרייתא - תמוה ביותר ומופרך לומר כן, דאיך אפשר דאמירתו שמכין תפעול הקצאת דבר שבלאה"כ לא הי' מוקצה. - ומה שהביא ראי' מבעל המאור ריש ביצה מהכנה בטעות דיונים כחושים - הנה כחושים לא חזי לאכילה, ולא הטעות משוי להו מוקצה.
בברכה.