ב"ה, ב' מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
האברך הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה שלום דוב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ה תמוז ... מובן ופשוט שעליהם להוסיף אומץ בעבודתם הרחבת חינוך הקדוש מבלי התחשב עם הפרעות ומנגדים, ומה טוב בהתחשב עם הנקודות שבמכתבי הקודמים היינו שלא לפזר הכחות בענינים שהם לא מתפקידם הראשון והעיקרי, ויה"ר אשר חפץ ה' בידם יצליח להגדיל תורה ביר"ש טהורה שאז לימודה באופן דזכה נעשה סם חיים.
במ"ש אודות הבתים דאצבעים על אצבעים, יעוין בזה בספר שיעורי תורה להרב נאה ז"ל, וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה ונזכר ג"כ בתניא באגה"ק סי' יו"ד (קטו, א).
בהנוגע ללימודי יארצייט בתשעה באב, הנה עד חצות היום הרי לימוד משניות דאחרי התפלה הוא בפרקי דתענית ומו"ק הידועים, ולאחר חצות היום הרי נוהגים בזה כמו בשאר השיעורים היינו שהעוסק בזה בכל ימות השנה שומר עליהם גם בת"ב, עיין בהיום יום ליום זה.
בענין הליכה לבית הקברות, הרי אף שנזכרה בספרי הוראה לא ראיתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נוהג כן, אפשר אחד מהטעמים כיון שאי אפשר לטבול ביום זה מקודם לזה במקוה, ועד"ז מצאתי בנימוקי או"ח תקנ"ט להרה"צ ממונקאטש. ומ"ש שם שיש הולכים מבחוץ, גם באופן זה לא ראיתי נוהג כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויש לבאר גם זה ע"פ מ"ש בכ"מ שגם ע"י ההבטה וראי' בבית החיים נעשה איזה קישור ובמילא גם זה יש לקשר עם העדר הטבילה הנ"ל...
בברכה ובפ"ש כל חבריו שיחיו.