ב"ה, כ"ג אייר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבה מג' אייר, בו כותבת אשר הוטב מצב בריאותה אף שלא חזרה עדיין לאיתנה, הנה קרוב לודאי שהשיור שישנו עדיין, הוא חלק מדומה, ולכן היסח הדעת בזה - שמובן שאין בזה סתירה למילוי הוראת הרופאים - ישלים מצב בריאותה.
במה ששואלת אודות הידורים שרגילה בהם זה כמה וכמה שנים, ושבעלה לעת עתה לא נהג בהם. מובטחני שבאם יסבירו לו את ההידור שבדבר, הנה לא רק שלא יפריע אותה מהנהגתה זו, אלא, שאדרבה גם הוא יתנהג באופן כזה, כי הרי זוהי הוראה ברורה מן השמים אשר הידור זה שייך אליו, וכנודע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר שאיש הישראלי רואה או שומע יש בזה הוראה בשבילו בהנוגע לעבודתו את בוראו, וכיון שבאיזה אופן שיהי' נכנס הידור זה לתוך ד' אמות שלו, בודאי גם הוא ביכולתו להתנהג בו ושייך הוא אליו.
ומובן שגם על זה נאמר מה שנאמר על כללות תורתנו הק', שדרכי' דרכי נועם ואפילו כל נתיבותי' שלום, וכשיסבירו כל הנ"ל בלי התרגשות ובדרכי נועם ושלום, בודאי יתרבה השלום בביתם ועל ידי זה גם ברכת השי"ת, כי הרי השלום הוא כלי המחזיק ברכתו של הקב"ה כפסק משנתנו.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א