ב"ה, י"ג אייר, תשט"ו
ברוקלין.
הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים עיה"ק ת"ו
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
פליאה קצת על הפסק מכתביהם בהמשך הפעולות הטובות, אשר בודאי ניצלו חדש ניסן, שע"פ מרז"ל (ברכות נ"ז א) נסי נסים נעשו בו, להפצת המעינות חוצה וגם ההדרכות וההנהגות דתורת החסידות, ובטח ימלאו בהזדמנות הכי קרובה.
בנוגע למ"ש אודות ישיבת הערב, תקותי שבודאי ש"ב הרה"ח כו' שמואל מנחם מענדל שי' מסר תוכן מכתבי אליו, שגם הוא נגע בשאלה זו, ומפני הכבוד ולאהבת הסדר אחזור ואכפול גם בזה, והוא:
אשר לא טוב לתועלת עבודתם בקדש, מה שמפצלים הענינים ביותר ולכל מפעל בשם יקרא ומנגנון במיוחד וכו', ולמרות שיש בזה תועלת דקנאת סופרים, והעומד בראש מפעל פרטי מרגיש אחריות יותר גדולה, אבל יצא שכרו בהפסדו, כי כמה ענינים שהם בבחי' נר לאחד נר למאה מבזבזים כחות בהכפלתם, כן ביצוע העבודה אינו פעיל כ"כ, כיון שלא כל הפרטים ידועים מאחד לחבירו, ולכל דבר הנהלה נפרדה ועוד ועוד, ולכן הצעתי שבהקדם האפשרי יעשו אסיפה בה ישתתפו כל הפעילים במקצועות העבודה שלהם, ומבלי למעט דמותו של מי שהוא או לנגוע בכבודו של מי שהוא, ירכזו הענינים באופן שתהי' התאמה שלימה במקצועות השונים, ובמילא גם פעילים ופעולות יותר גדולות, והוצאות הן בטרחה, הן בזמן ואפילו בממון יותר קטנות, ומובן ע"פ מכתבי מאז, וע"פ מה שנאמר ותשועה ברוב יועץ, אשר מהנכון במאד שישתתפו באסיפה זו גם מזקני אנ"ש שבירושת"ו, ובפרט אלו שהתיעצו עמהם עד עתה, ובמילא יודעים מהלך הענינים ובראשם ש"ב הרה"ח כו' מוה"ר עזריאל זליג שי' סלונים.
כן אכפול גם בזה, אשר מפני כמה טעמים הנה השם אהלי יוסף יצחק ואפילו בהשמטת תיבת אהלי, הרי באה"ק ת"ו להשתמש בו רק במוסדות הרשת, ולכן להמפעל שלהם יש לקרות סתם בשם ישיבת ערב שעל יד וכו', אבל לא בשם הנ"ל, וכאן מקום אתי להביע תמיהתי בכלל על מה שנטלו שם זה וקבעום על מוסד מיוחד מבלי להתייעץ מתחלה עד"ז, והרי זהו שם נשיאנו נשיא ישראל, וקביעות שם מטלת אחריות גדולה ביותר, ומי הוא זה ואיזהו אשר יוכל להעמיד על דעתו הפרטית מבלי דעת רבים, ומאלו שאין נוגעים בדבר כו', ומובטח שיהי' קידוש השם ולא כו', והרי הרואים אין שואלים מי קבע את השם ואם הוא בהסכם רבים וכו', ולפעמים דנים על בעל השם מהמוסד שעליו נקבע שם זה, ואין להאריך בדבר המובן ובטח יתקנו את הנ"ל באופן המתאים...
מובן מעצמו, ואין להאריך בזה, אשר אין רצוני בכל הנ"ל לפעול ח"ו נמיכת רוח, ועאכו"כ נפילת רוח, ופשיטא שאין בזה ענין של גערה וכו', ואדרבה, מחד גיסא נהנה אני אשר הענין דחינוך על טהרת הקדש קא מרתחא בהו, אבל לאידך גיסא, ובפרט בזמננו זה צריכים הדברים להיות מסודרים ומשוכללים עד כמה שאפשר בהתחלת עבודה איזה שתהי', ולכן מובן שתקותי חזקה שימשיכו גם במפעל זה במרץ הכי גדול, ושאם יש פרטים שצריך לתקנם ע"י הוספה או גם ע"י גרעון ושלילה, הרי יעשה גם זה, ואדרבה, עי"ז יתוסף במרץ ובהצלחה.
המחכה לבשו"ט ומברכם בהצלחה להפיץ המעיינות חוצה הצלחה למעלה מן הטבע.