ב"ה, א' ניסן, תשט"ו
ברוקלין.
ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ וכו'
מוה"ר שמואל מנחם מענדל שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ו אדר והקודם לו, כבקשתו אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך בגשמיות וברוחניות.
ובמ"ש אודות מנהגים בשנה הראשונה במשך השנה וכן מנהגי היארצייט שיש בהם חידוש, הרי מובאים רובם ככולם בקונטרסי יו"ד וי"ג שבט וב' ניסן, הנדפסים.
מ"ש בענין אם אבל יורד לפני התיבה במנחה של עש"ק, ערב פסח וכו' - הנה ההוראה בכללות היא שהאבל יורד לפני התיבה, מלבד בימים שיש בהם מוסף שאז אינו יורד לפני התיבה אפילו לתפילת ערבית וכו'.
במ"ש אודות הנוסח על מצבה, הרי בכלל בענינים אלו צריך להזהר בכבוד הנפטר ובכבוד שאר הנמצאים בבית החיים ההוא, היינו שלא יהי' שינוי היכול לפגוע בכבודו של מי שהוא מהם. ובמילא אם על המצבות הנמצאות בבית החיים הנ"ל נמצאים תוארים כו' וכו' אין לשנות נוסח מצבה זו. ומובן, שבהמשך להנ"ל, יש להזכיר ג"כ אודות הגזע שלו וכו' (כמובן, אם אין פגיעה בכבוד אחרים כו'). ובפרט שכשיהי' חרות גם זה על המצבה, הרי העוברים וקוראים בדבור או עכ"פ במחשבה - יקראו גם תיבות אלו בסמיכות להמצבה ולהקבר, וידוע מאמר הזהר אשר מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב, הובא בתניא קדישא פרק ארבעים.
בברכה שיחוגו הוא וב"ב וכל המשפחה - שיחיו את חג המצות כציווי תורתנו הקדושה תו"ח,