ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
האברך הוו"ח אי"א נו"נ מו"ה חיים שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו מודיע אודות האסיפות של הבאי-סקאוט שמתקיימים בכותלי הישיבה ובמילא יכולים מורי הישיבה להשפיע עליהם במדה חשובה ולהתפלל עמהם וכו' ושואל דעתי אם להמשיך בזה.
הנה בכלל נכון הדבר ובלבד ובודאי אין נעשים באסיפתם בכותלי הישיבה ענינים שלא כדבעי, ואצ"ל שאין נעשים ענינים היפך השולחן ערוך.
אינו כותב במכתבו אם אין בזה ענין של תערובות ילדים וילדות[2], שבטח בקל יש להפרידם מתחלה לזמן היותן בכותלי הישיבה ואח"כ יומשך זה בודאי גם בדרך ממילא בהיותם בחוץ. ומובן מעצמו שבאופן המתאים יש ללמדם הענינים דמצות מעשיות ולהחדיר את הרעיון לילדים הישראלים אשר אי אפשר בלא"ה, והשי"ת יצליחו בכל הנ"ל...
בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ושזה ימשיך תוספת ברכה והצלחה גם בעניניו הפרטים.