הִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ד

א טָמֵא שֶׁעָבַד בַּמִּקְדָּשׁ--חִלַּל עֲבוֹדָתוֹ וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם עַל עֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב,ב), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לָעוֹבֵד בְּטֻמְאָה; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּמֵתוּ בוֹ, כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב,ט)--מַה חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכָל לָאו שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, לוֹקִין עָלָיו.

ב אַף עַל פִּי שְׁאִם עָבַד בְּטֻמְאָה, אֵינוּ חַיָּב בְּבֵית דִּין אֵלָא מַלְקוּת, אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים לֹא הָיוּ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֵלָא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לַחוּץ וּפוֹצְעִין אֶת מוֹחוֹ בְּיָדָן; וְאֵין מְמַחִין עֲלֵיהֶן בְּכָּךְ.

ג וְהֵיאַךְ אִפְשָׁר לוֹ לַעֲבֹד וְלֹא יִשְׁהֶה עַד שֶׁיִּתְחַיַּב כָּרֵת, אֵלָא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבָד: כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בָּעֲזָרָה, וְיָצָא בִּקְצָרָה, וּבִיצִיאָתוֹ הָיָה צִנּוֹר בְּיָדוֹ, וְהָפַךְ בּוֹ אֵבֶר עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ בַּמִּזְבֵּחַ וְקֵרַב שְׂרֵפָתוֹ--שֶׁכָּל קֵרוּב עֲבוֹדָה, הֲרֵי הוּא כַּעֲבוֹדָה.

ד וְכֵן טָמֵא שֶׁטָּבַל וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיַּעְרִיב שִׁמְשׁוֹ--עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יְחַלְּלוּ, שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כא,ו)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁעָבַד, שֶׁעֲדַיִן טָמֵא הוּא, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, וְטָהֵר" (ויקרא כב,ז), מִכְּלַל שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר. אֲבָל מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁעָבַד--אַף עַל פִּי שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְחִלַּל, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

ה וּמְנַיִן שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה" (ויקרא יב,ח), מִכְּלַל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה טַהְרָתָהּ; וְהוּא הַדִּין לְכָל מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים.

ו כּוֹהֵן שֶׁעָבַד, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהָיָה טָמֵא--אִם הִיא טֻמְאָה יְדוּעָה--כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָתוֹ חֻלִּין; וְאִם הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם--הַצִּיץ מְרַצֶּה, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב נִרְצוּ. וְאַפִלּוּ נוֹדַע לוֹ שְׁהוּא טָמֵא קֹדֶם שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם, וְזָרַק--הֻרְצָה: שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַתְּהוֹם, אַף עַל פִּי שְׁהוּא מֵזִיד. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, בִּנְזִירוּת.

ז וְכֵן הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת דְּבָרִים הַקְּרֵבִין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה, עַל-מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-עֲו‍ֹן הַקֳּדָשִׁים" (שמות כח,לח). אֲבָל אֵינוּ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַנֶּאֱכָלִין; וְלֹא עַל טֻמְאַת הָאָדָם שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה יְדוּעָה, אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה הַטֻּמְאָה הַדְּחוּיָה בַּצִּבּוּר, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עָלֶיהָ.

ח וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה אֵלָא בִּזְמָן שְׁהוּא עַל מִצְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה עַל-מִצְחוֹ תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" (שם).

ט כָּל קָרְבָּן שְׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמָן--אֵינוּ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה: שְׁאִם לֹא יִקְרַב הַיּוֹם, יִקְרַב לְמָחָר וּלְמָחָר מָחָר. וְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמָן, בֵּין קָרְבַּן צִבּוּר בֵּין קָרְבַּן יָחִיד--דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְדוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה: וְלֹא כָּל הַטְּמָאוֹת הוּא דּוֹחֶה, אֵלָא טֻמְאַת הַמֵּת לְבַדָּהּ.

י כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, קָבוּעַ זְמַנָּם; לְפִיכָּךְ כֻּלָּן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֶת טֻמְאַת הַמֵּת.

יא וְכָל קָרְבָּן מֵהֶן שֶׁקָּרַב בְּטֻמְאָה, אֵינוּ נֶאֱכָל; אֵלָא מַקְטִירִין מִמֶּנּוּ דְּבָרִים הָרְאוּיִין לְהַקְטָרָה, וְהַשְּׁאָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה נִשְׂרָף, כִּשְׁאָר קֳדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ.

יב כֵּיצַד דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה: הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁלְּאוֹתוֹ קָרְבָּן, וְהָיוּ רֹב הַקָּהָל שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתוֹ טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַקָּהָל טְהוֹרִים, וְהָיוּ הַכּוֹהֲנִים הַמַּקְרִיבִין טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ טְהוֹרִים, וְהָיוּ כְּלֵי הַשָּׁרֵת טְמֵאִים בְּמֵת--הֲרֵי זֶה יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה; וְיִתְעַסְּקוּ בּוֹ הַטְּמֵאִים וְהַטְּהוֹרִים כְּאֶחָד, וְיִכָּנְסוּ כֻּלָּן לָעֲזָרָה. אֲבָל הַטְּמֵאִים בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וּטְמֵאֵי שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ וְלֹא יִכָּנְסוּ לָעֲזָרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּטֻמְאָה; וְאִם עָבְרוּ וְעָשׂוּ, אוֹ נִכְנְסוּ לָעֲזָרָה--חַיָּבִין כָּרֵת עַל הַבִּיאָה, וּמִיתָה עַל הָעֲבוֹדָה: שֶׁלֹּא נִדְחֵית אֵלָא טֻמְאַת הַמֵּת בִּלְבָד.

יג וּפֶסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה, וְדָחֲקוּ טְמֵאֵי מֵת וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל--פְּטוּרִין: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ אֵלָא לָעֲזָרָה--הוֹאִיל וְאֵין אֲנִי קוֹרֶא בָּהֶם "אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם" (במדבר ה,ג), הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין.

יד הָיוּ מִקְצַת בֵּית אָב טְמֵאִים, וּמִקְצָתָם טְהוֹרִים--אַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּן טְמֵאֵי מֵת, לֹא יַקְרִיבוּ אֵלָא הַטְּהוֹרִים; הָיָה כָּל בֵּית הָאָב טְמֵאֵי מֵת, יָבִיאוּ בֵּית אָב אַחֵר; הָיְתָה כָּל הַמִּשְׁמָרָה טְמֵאֵי מֵת, מְחַזְּרִין עַל מִשְׁמָרָה אַחֶרֶת. אִם הָיוּ רֹב הַכּוֹהֲנִים הַנִּמְצָאִים שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְּמָן הַקָּבוּעַ טְמֵאִים, יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה.

טו וּמִפְּנֵי מַה מְחַזְּרִין עַל הַטְּהוֹרִים מִבֵּית אָב אַחֵר: מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה לֹא הֻתְּרָה בַּצִּבּוּר, אֵלָא בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת, וּדְחוּיָה הִיא עַתָּה, מִפְּנֵי הַדֹּחַק; וְאֵין דּוֹחִין כָּל דָּבָר הַנִּדְחֶה, אֵלָא בִּמְקוֹם שְׁאֵי אִפְשָׁר. וּמִפְּנֵי זֶה, צְרִיכָה צִיץ לְרַצּוֹת עָלֶיהָ.

טז וּמְנַיִן שֶׁטֻּמְאַת מֵת דְּחוּיָה בַּצִּבּוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם . . ." (במדבר ט,ו)--כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁאֲנָשִׁים יְחִידִים, הֶם שֶׁיִּדָּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי, אִם הָיוּ טְמֵאִים; אֲבָל צִבּוּר שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי מֵת, אֵינָן נִדְחִין, אֵלָא הַטֻּמְאָה תִּדָּחֶה מִפְּנֵיהֶם, וְיַעֲשׂוּ פֶּסַח בְּטֻמְאָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמָן כַּפֶּסַח, שְׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.

יז וַהֲרֵי הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמָר שָׁם "כִּי-רַבַּת בַּקָּהָל, אֲשֶׁר לֹא-הִתְקַדָּשׁוּ; וְהַלְוִיִּם עַל-שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים, לְכֹל לֹא טָהוֹר . . . כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן, לֹא הִטֶּהָרוּ" (דברי הימים ב ל,יז-יח).טו וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-אָכְלוּ אֶת-הַפֶּסַח, בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל,יח)--מִפְּנֵי שֶׁעִבַּר אֶת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל-הַקָּהָל, בִּירוּשָׁלִָם, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ, בָּעֵת הַהִיא: כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא-הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי" (דברי הימים ב ל,ב-ג). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שְׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לְכַתְּחִלָּה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.

יח וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, שֶׁעִבַּר חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים שֶׁלַּאֲדָר, שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי; וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים--שְׁאֵין מְעַבְּרִין בְּיוֹם זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.יז וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, נֶאֱמָר "כִּי-אָכְלוּ אֶת-הַפֶּסַח, בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל,יח). וּבִקַּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ וְעַל הַחֲכָמִים שֶׁהִסְכִּימוּ עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי הִתְפַּלֵּל חִזְקִיָּה עֲלֵיהֶם לֵאמֹר, ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד" (ראה שם); וְנֶאֱמָר "וַיִּשְׁמַע ה' אֶל-חִזְקִיָּה, וַיִּרְפָּא אֶת-הָעָם" (ראה דברי הימים ב ל,כ), זֶה שֶׁנִּרְצָה קָרְבָּנָם.