Enjoying this page?

005 - הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ה

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ה

א כָּל שֶׁאָמַרְנוּ מִקְּבִיעַת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ עַל הָרְאִיָּה, וְעִבּוּר הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַזְּמָן אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ אֵלָא סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בֵּית דִּין הַסְּמוּכִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן הַסַּנְהֶדְּרִין רְשׁוּת: שֶׁכַּךְ נֶאֱמָר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב,ב); וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אִישׁ מֵאִישׁ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכַּךְ הוּא פֵּרוּשׁ הַדָּבָר--עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה "לָכֶם", וּלְכָל הָעוֹמֵד אַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם. אֲבָל בִּזְמָן שְׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְּרִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין קוֹבְעִין חֳדָשִׁים וְאֵין מְעַבְּרִין שָׁנִים, אֵלָא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בּוֹ הַיּוֹם.

ב וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הוּא--שֶׁבִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ סַנְהֶדְּרִין, קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה; וּבִזְמָן שְׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְּרִין, קוֹבְעִין עַל חֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בּוֹ הַיּוֹם. וְאֵין נִזְקָקִין לִרְאִיָּה[1], אֵלָא פְּעָמִים[2] שֶׁיִּהְיֶה יוֹם שֶׁקּוֹבְעִין בּוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא יוֹם הָרְאִיָּה[3], אוֹ קֹדֶם לוֹ בְּיוֹם[4], אוֹ אַחֲרָיו בְּיוֹם[5]; וְזֶה שֶׁיִּהְיֶה[6] אַחַר הָרְאִיָּה[7] בְּיוֹם[8] פֶּלֶא הוּא[9], וּבַאֲרָצוֹת שְׁהֶן לְמַעְרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[10].

ג וּמֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַשַּׁב בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה - מִסּוֹף חַכְמֵי תַּלְמוּד בְּעֵת שֶׁחָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִשְׁאָר שָׁם בֵּית דִּין קָבוּעַ; אֲבָל בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה, וְכֵן בִּימֵי חַכְמֵי תַּלְמוּד עַד יְמֵי אַבַּיֵי וְרַבָּא - עַל קְבִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[11] הָיוּ סוֹמְכִין.

ד כְּשֶׁהָיְתָה סַנְהֶדְּרִין קַיֶּמֶת, וְהֶן קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה, הָיוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[12] וְכָל הַמְּקוֹמוֹת[13] שֶׁמַּגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי, עוֹשִׂין יָמִים טוֹבִים יוֹם אֶחָד בִּלְבָד; וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקוֹת שְׁאֵין שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי מַגִּיעִין אֲלֵיהֶם, הָיוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים מִסָּפֵק - לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֹדֶשׁ.

ה בַּזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְּרִין, וּבֵית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹבְעִין עַל חֶשְׁבּוֹן זֶה[14], הָיָה מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת עוֹשִׂין יוֹם טוֹב אֶחָד, אַפִלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - שֶׁהַכֹּל עַל חֶשְׁבּוֹן אֶחָד סוֹמְכִין וְקוֹבְעִין; אֲבָל תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁבִּידֵיהֶם.

ו לְפִיכָּךְ כָּל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי[15] מַגִּיעִין אֵלָיו כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין, יַעֲשׂוּ שְׁנֵי יָמִים, וְאַפִלּוּ בַּזְּמָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמָן שֶׁבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה; וּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמָן הַזֶּה, עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד כְּמִנְהָגָן, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָשׂוּ שְׁנֵי יָמִים. נִמְצָא יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין בַּגָּלִיּוֹת בַּזְּמָן הַזֶּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁתִּקְּנוּ דָּבָר זֶה[16].

ז יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּזְמָן שֶׁהָיוּ קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה, הָיוּ רֹב בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[17] עוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים מִסָּפֵק, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ, שְׁאֵין הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין בְּיוֹם טוֹב.

ח וְלֹא עוֹד, אֵלָא אַפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם עַצְמָהּ שְׁהוּא מְקוֹם בֵּית דִּין, פְּעָמִים רַבּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, שְׁאִם לֹא בָאוּ עֵדִים כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים, נוֹהֲגִין הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמְּצַפִּין לָעֵדִים קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ[18]; וְהוֹאִיל וְהָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁנֵי יָמִים, וְאַפִלּוּ בִּזְמָן הָרְאִיָּה, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין אַפִלּוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ תָּמִיד שְׁנֵי יָמִים, בַּזְּמָן הַזֶּה שֶׁקּוֹבְעִין עַל הַחֶשְׁבּוֹן. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁאַפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּזְּמָן הַזֶּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[19].

ט אֵין עֲשִׂיַּת יוֹם אֶחָד, תְּלוּיָה בִּקְרִיבַת הַמָּקוֹם. כֵּיצַד: אִם יִהְיֶה מָקוֹם בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהְלַךְ חֲמִשָּׁה יָמִים אוֹ פָּחוּת, שֶׁבַּוַּדַּאי אִפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶן שְׁלוּחִין[20] - אֵין אוֹמְרִין שֶׁאַנְשֵׁי מָקוֹם זֶה עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד[21], שֶׁמִּי יֹאמַר לָנוּ שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִין לְמָקוֹם זֶה. שֶׁמֶּא לֹא הָיוּ הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִין לְמָקוֹם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר שֶׁחָזְרוּ לִקְבֹּעַ עַל הַחֶשְׁבּוֹן, יָשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרְאֵלִיִּים שְׁהֶן חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים[22]; אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חֵרוּם בַּדֶּרֶךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה בֵּין יְהוּדָה וְגָלִיל[23] בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה; אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הַגּוֹיִים מוֹנְעִין אֶת הַשְּׁלוּחִין לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶן[24].

י וְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בִּקְרִיבַת הַמָּקוֹם[25], הָיוּ כָּל[26] בְּנֵי מִצְרַיִם עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶם שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי, שְׁאֵין בֵּין יְרוּשָׁלַיִם וּמִצְרַיִם עַל דֶּרֶךְ אַשְׁקְלוֹן אֵלָא מַהְלַךְ שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ פָּחוּת; וְכֵן רֹב סוּרְיָה. הַא לָמַדְתָּ, שְׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּהְיוֹת הַמָּקוֹם קָרוֹב[27].

יא נִמְצָא עִיקַר דָּבָר זֶה עַל דֶּרֶךְ זוֹ, כָּךְ הוּא: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהְלַךְ יָתֵר עַל עֲשָׂרָה יָמִים גְּמוּרִים[28] - עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים לְעוֹלָם כְּמִנְהָגָם מִקֹּדֶם, שְׁאֵין שְׁלוּחֵי כָּל[29] תִּשְׁרִי וְתִשְׁרִי מַגִּיעִין אֵלָא לִמְקוֹם שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם, מַהְלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים אוֹ פָּחוּת. וְכָל מָקוֹם שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהְלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים בְּשׁוֹוֶה אוֹ פָּחוּת, שֶׁאִפְשָׁר שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִין מַגִּיעִין אֵלָיו--רוֹאִים: אִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעַת הָרְאִיָּה בְּכִבּוּשׁ שֵׁנִי[30], כְּגוֹן אוּשָׁא וּשְׁפַרְעָם וְלוּד וְיַבְנֶה וְנוֹב וּטְבֶרְיָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד בִּלְבָד. וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִסּוּרְיָה, כְּגוֹן צוֹר וְדַמֶּשֶׂק וְאַשְׁקְלוֹן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ מֵחוּצָה לָאָרֶץ, כְּגוֹן מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן [31]- עוֹשִׂין כְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁבִּידֵיהֶן: אִם יוֹם אֶחָד, יוֹם אֶחָד; וְאִם שְׁנֵי יָמִים, שְׁנֵי יָמִים.

יב מְקוֹם שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם עֲשָׂרָה אוֹ פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא סוּרְיָה אוֹ חוּצָה לָאָרֶץ וְאֵין לָהֶם מִנְהָג[32], אוֹ שְׁהִיא עִיר שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בְּמִדְבַּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[33], אוֹ מְקוֹם שֶׁשָּׁכְנוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל עַתָּה[34] - עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים כְּמִנְהַג רֹב הָעוֹלָם. וְכָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - וְאַפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהַכֹּל עוֹשִׂין אוֹתוֹ בַּזְּמָן הַזֶּה[35].

יג זֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בַּזְּמָן הַזֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעִירוֹ וְאוֹמְרִין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם פְּלוֹנִי, וְיוֹם טוֹב בְּיוֹם פְּלוֹנִי - לֹא בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּנוּ אָנוּ קוֹבְעִין וְלֹא עָלָיו אָנוּ סוֹמְכִין, שְׁאֵין מְעַבְּרִין שָׁנִים וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאֵין אָנוּ סוֹמְכִין, אֵלָא עַל חֶשְׁבּוֹן בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְבִיעָתָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין, לְגַלּוֹת הַדָּבָר בִּלְבָד: כֵּיוָן שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹן זֶה הֶן סוֹמְכִין, אָנוּ מְחַשְּׁבִין לֵידַע יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵיזֶה יוֹם הוּא; וּבִקְבִיעַת בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ יוֹם טוֹב, לֹא מִפְּנֵי חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין.

  1. 1 בכדי לקבוע החודש
  2. 2 לפי החשבון יוצא שראש חודש הוא באמת שלא ביום ראיית הלבנה
  3. 3 אכן לפעמים ראש חודש הוא ביום הראייה, שבימים שהיו מקדשין ע"פ הראייה הי' נקבע על פי הראייה
  4. 4 היינו שראיית הלבנה יהי' יום אחר ראש חודש שנקבע
  5. 5 או שראש חודש נקבע ליום שאחר ראיית הלבנה
  6. 6 ראש חודש
  7. 7 בעת מולד הלבנה
  8. 8 שראש חודש יחול ביום המחרת לראיה - לעומת רק כמה שעות
  9. 9 דבר נדיר הוא בארץ ישראל
  10. 10 ששם אינו נדיר כ"כ שראש חודש יחול ביום המחרת לראיה
  11. 11 שקבעו הבי"ד ע"פ הראיה
  12. 12 כי בכל ארץ ישראל היו מגיעים השלוחים בזמן
  13. 13 שחוץ לארץ ישראל
  14. 14 שאנו מחשבין היום
  15. 15 שלוחי תשרי היו להם פחות לפני ט"ו בחודש (סוכות ופסח) להגיע כיון שחסרו שני הימים של ר"ה ויוכ"פ והמקומת שהגיע לשם שלוחי ניסן ולא הגיעו לשם שלוחי תשרי עושים שני ימים כדלקמן, ולכן הקובע הוא שלוחי תשרי
  16. 16 מנהג אבותינו בידינו, אף שאנו יודעים קביעות החודש לפי החשבון (אבל לא מפני הספק של תורה)
  17. 17 כיון שגרו בריחוק מקום קצת מהסנהדרין, ולא שמעו מתי קדשו החודש, וביו"ט א"א להגיע גם לאלו שבארץ ישראל שמחוץ לירושלים, והבי"ד
  18. 18 כיון שלא באו העדים ממילא שלא נתקדש היום וממילא שמחר הוא ראש חודש וראש השנה = קודש. אבל גם יום השלשים שהיו מחכים לעדים היו עושים אותו קודש, כנזכר לעיל ברמב"ם פ"ג , ה"ו
  19. 19 ולא מטעם ספק מדאורייתא כיון שהקביעות הוא על פי חשבון אנו יודעים אמנם עושים שני מדברי סופרים
  20. 20 אמנם אין אנו יודעים אם היו באים שם השלוחים, כיון שאין אנו יודעים שבזמן שהיו השלוחים היו שם ישראל שהוצרכו להודעים
  21. 21 אלא עושים כרב העולם שני ימים
  22. 22 כמנהג רב העלם כיון שלשם אולי לא הגיעו שלוחים
  23. 23 היינו אף אם היו שם יהודים מ"מ משום החרם לא יכלו להגיע וממיללא שעשו שם שני ימים וצריך לנהוג כן גם עתה
  24. 24 זהו עוד סיבה שאפשר משום זה לא יכלו להגיע לשם אבל בכל אופן כיון שאפשר שלא הגיעו צריכים לעשות שני ימים כמנהג רב העולם
  25. 25 היינו שנאמר אם אפשר להגיע אף שלא הגיעו מ"מ יעשו יום כאילו הגיעו זה אינו כי הרי במצרים כו'
  26. 26 אבל ישנם מקומות שעושים יום אחד
  27. 27 אלא הטעם הוא משום שלא הגיעו לשם שלוחי ב"יד מצד איד מהטעמים שנזכרו לעיל, לא היו שם ישראל, חרום או גוים.
  28. 28 רק המקומות ששם יכלו להגיע בכל פעם שם עשו יום אחד. ועשרה ימים לפחות יכלו ללכת אף אם יש שני שבתות ור"ה ויוכ"פ נמצא שהולכים עשרה ימים ויום החמשה עשר הוא כבר יו"ט. ואם חל ר"ה בשבת אז יכולים ללכת 11 ימים כי מפסידים רק יום אחד בשיבל שבת ור"ה
  29. 29 לפחות בכל השנים
  30. 30 וכיון שהיו שם ישראל היו שולחים להם שלוחים
  31. 31 והם בתוך עשרה ימים הליכה אלא שאין אנו יודעים אפ בפועל הגיעו לשם מטעמים הנ"ל
  32. 32 מן הסתם כשאין אנו יודעים אם הגיעו לשם השלוחים מספק עושים כרב העולם שני ימים
  33. 33 כיון שהי' מדבר לא הי' ראוי ועכשיו הפכו את המדבר לישוב היינו נתחדשה, ואנו יודעים שלא הי' כאן שום מנהג ולכן גם עושים שני ימים כרב העולם
  34. 34 היינו בתוך ארץ ישראל אלא שלא הי' שוכנים שם אנשים, וכנ"ל במקום שאין מנהג עושים כרב העולם.
  35. 35 ומ"מ הטעם הוא מדרבנן, כי מן התורה אנו יודעים מתי ר"ה לפי החשבון, ואין אנו מסופקים בדבר הזה מה"ת