ביאור שיטת ר' ישמעאל "שבתחלה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה" ושיטת ר' עקיבא שבתחילה הותר להם בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להם בשר נחירה", ושתיהן הובאו בפירש"י על התורה
פירש"י כב, ז ד"ה שלח תשלח את האם - שקו"ט בשינוי לשון רש"י ("שאין בה חסרון כיס") לגבי לשון המשנה (חולין קמב, א) וספרי (עה"פ) "שהיא כאיסר", פירש"י שם ח' ד"ה כי תבנה בית חדש, התוכן הפנימי בציווים שנאמרו בלשון "מקור"
סיום הל' נדרים להרמב"ם: "כל הנודר כאילו בנה במה ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו": הטעם שלא הביא סיום המאמר (נדרים כב, א) ש"המקיימו כאילו הקריב עליה קרבן"
"ביומו תתן שכרו" (כד, טו) - כיצד מאחר הקב"ה שכרם של ישראל עד "למחר" (עוה"ב): גדר השכר דיעודים גשמיים "המחזיקות את ידינו לעשות התורה" (רמב"ם הל' תשובה פ"ט) ע"פ הלכה
כי תבא בכרם רעך ואכלת גו' - בפועל הכתוב מדבר (כג, כה. ב"מ פז, ב) ג' שיטות במקור פירוש זה - בבלי (שם). ירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ד) ורמב"ם (הל' שכירות רפי"ב) - ג' גדרים באכילת הפועל: דין אכילת פועל בין ישראל לאביהם שבשמים. וכמה אופנים בשכר דיעודים גשמיים שבתורה (רמב"ם הל' תשובה פ"ט): אכילת פועל בעת המלאכה ע"ד החסידות
לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה (רמב"ם הל' גירושין פ"י הכ"א. איסו"ב פכ"א הכ"ח) - הכפל והשינויים בב' מקומות ברמב"ם (שם): הנפק"מ בין ב' הסוגיות בש"ס בענין זה - יבמות (לז, ב) וגיטין (צ,א), תוכן הענין ב"נישואין" שבין הקב"ה וכנס"י