ה שבט
אַ מֶענְטְשׁ דַארְף מַרְבֶּה זַיין אִין זָאגֶען אֹותִיֹות (זָאגֶען תְּהִלִים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנַיֹות) וֶוען אוּן וואוּ עֶר קֶען, בִּכְדֵי צוּ שְׁטַארְקֶען דֶעם קִיוּם הָעֹולָם, בִּכְדֵי מַצִיל צוּ זַיין זִיך פוּן חִיבּוּט הַקֶבֶר אוּן כַּף הַקֶלַע, אוּן זֹוכֶה זַיין צוּ אַלֶע הֶעכְסְטֶע גִילוּיִם.