ב"ה, א' ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
...כידוע שכשיש סכסוך, אי אפשר שלא יהי' מקצת מן האשמה אפילו בצד הצודק שבהסכסוך, ובפרט שבענין זה אינו נוגע כ"כ דער אויס'טענה'ן זיך ולהראות באצבע שפב"פ אשם בפרט זו ופב"פ אשם בפרט שני, כיון שהמדובר הוא אודות התפתחות המוסד וההשתדלות ביגיעה אליבא דנפשי' בזה, וכל זמן שאין המוסד מתפתח ככל הדרוש, הרי כל חברי ההנהלה אשמים בזה, ומובן ומבואר עוד יותר ע"פ מאמר התקוני זהר, הובא בדא"ח, שאם יהי' צדיק אחד שיעשה תשובה כדבעי תיכף תבא הגאולה, הרי עאכו"כ שהטבה במצבו של מי שהוא משותפים בענין משותף מביאה גאולה בענין השיתופי, ואין להאריך בדבר הנראה בחוש ומובן בשכל.
בודאי יסדרו חלוקת השמורה - נוסף על מכירת השמורה, מתאים להשיחה עד"ז מלפני איזה שנים, ויה"ר שיומשכו הענינים מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא על כל השנה כולה בכל הד' אמות שלהם.
ולקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנה יחוגו אותו הוא וכל ב"ב שיחיו בכשרות ובשמחה.
בברכה.