ב"ה, כ"א אדר, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, במה דשאילנא קדמיכון: בתורה אור פ' תרומה (פ' ע"א) ד"ה אבל, בהמוסגר שם בנוגע לזמן הגלות, שנסתלקה בחי' ההארה כו' "לשרשו ומקורו באצילות", מהו שרשו ומהו מקורו.
ומאמר זה מתאים למאמר הזהר, דבגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא, ופירושוהו בכ"מ, קוב"ה - ז"א אנפי זוטרי שבתו"א שם, לעילא - בינה, ולעילא - עתיק היינו כתר*, והוא מובן ע"פ המבואר בתקו"ז תקון מ"ט דבינה נק' שרשא דאילנא, וברע"מ בא מ"ב ע"ב דכתר נקרא מקור (ויעוין ביאורו בלקו"ת ויקרא נ"ב ע"א), ויבואר גם ע"פ פשוט בחילוק הלשונות דשרש ומקור, כמובן במקום שהובאו שניהם, להורות על חילוק מדרגות, אשר השרש נמצא בקירוב והוא ממהות הענינים דהבא מהשרש, משא"כ מקור, שהוא בריחוק מהבא מן המקור.
וע"פ האמור יומתק ג"כ המובא בנגלה בס' גידולי טהרה שו"ת שבסוף הספר סי' ב' בביאור השם בור ומעין[2] ומסיים מקור יאמר על הכח המוטבע כו' - שהנ"ל מתאים להסדר בספירות, דכתר חכ' בינה, הם מקור מעין בור או שרש.
במשנה ריש מגילה דכשחל פורים ביום א' כפרים מקדימים ליום הכניסה, יום חמישי הקודם.- ומקשה כת"ר דלדיעה דפ' זכור נקראת בעשרה מן התורה הרי נתקבצו בני הכפרים בלא"ה בערב שבת, וא"כ יכולים לקרות המגילה בזמנה. ולא פירש כוונתו, וכנראה קשה לו, דכיון שצריך לילך חזרה בכי טוב, היינו באור בקר, הרי בע"כ נשארים בעיר גם במוצש"ק.
והנה מלבד דהרי אפשר שיהיו הכפרים באופן שמותרת ההליכה גם בשבת ע"י עירובי תחומין, כן - הרי ענין דהליכה בכי טוב, אינה אלא עצה טובה ולא דרבנן ודאורייתא**, כן הרי אפשר שיצאו מהעיר קודם שיתאסף המנין לתפלה ובפרט למקרא מגילה שזמנה כל היום. ויעוין בר"ן שם שממקרא מגילה בלילה בכלל פטרו אותם חכמים. ובכ"א אין זקוקים להערה זו דוקא לדיעה דקרית פ' זכור היא מן התורה - שהרי קה"ת בב' וה' מתקנת עזרא ומקפידים עלי' בני הכפרים, כמובא בכמה מפרשים שזהו ענין יום הכניסה שמתכנסים לקה"ת, וא"כ עאכו"כ קריאה דיום השבת - וי"ל דלשבת מסדרים שיבוא מי שהוא היודע להכפרים להוציאם ידי חובתם (משא"כ בימי החול, שבני העיר טרודים במלאכתם), שעפ"ז מתורץ איך סדרו בני הכפרים קרה"ת דשבת שהיא חיוב יותר מקרית ב' וה': דפשיטא שאין לומר דבכל שבת ושבת היו כל בני הכפרים (ואצ"ל בפ' זכור) מתכנסים לעיר לשמוע קריאת התורה!
בברכה.
מסיבה נתעכב שילוח המכ'. ובער"ח קודם הנסיעה על הציון נתקבל מכ' ממוצש"ק, וקראתי שם אלו שמות בנ"י אשר הזכירם. ויה"ר שיהי' בע"ר[3] ובשטומו"צ.
*) יעויין בכ"ז: זח"ג עה, רע"א ובמק"מ שם. פרדס שער ערה"כ מע' אוי ומע' הוי. הוספה לרשימות הצ"צ על התהלים בתחלתה. וראה ג"כ זח"ג כ, ב.
**) עפמש"כ בתוד"ה יכנס (ריש פסחים) - אינה ברבים ההולכים בדרך הידועה להם, וכהליכת בני הכפרים הרגילים ללכת בזו הדרך בכל יום כניסה.