ב"ה, י"א אדר, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו'
מוהרש"י שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מא' דחדש מרבין בשמחה והקודם לו.
במה שנרשם בהנחת שיחה י"ט כסלו תשט"ו שבתוס' בכורות דנין שמעין מטהר דוקא בזוחלין. - כן הוא כפי שכותב שכוונתי היתה לתוספת בכורות נה, ב[2] שנראה שם שתי דיעות (ודלא כתוס' שבת סה, ב[3] דהביא בפשיטות דעת ר"י), וכן צדק במה שכותב בדברי שהבה"ג פסק כך[4], שכוונתי היתה במ"ש[5] היכא דסכיר נהרא לא סלקא לה טבילה[6]. ובמה שמעתיק פירוש העמק שאלה לשאילתות סי' צ"ו אות י"ג דמפרש הכוונה דאין שם מ' סאה*[7], הנה במחכת"ר של ההעמק שאלה, אין זה בבה"ג אפילו ברמז, ואילו הי' דברי הבה"ג בהנוגע לנהר מסוים עכ"פ בדוחק גדול אולי אפשר הי' לפרש כן בהסתמך שידוע הי' הנהר לנהר קטן, אבל דברי בה"ג הם הוראה כללית, ואי אפשר להוראה כללית להשמיט הנקודה העיקרית, כמובן.
דא"ג רשום בזכרוני שראיתי באיזה ספר שמעתיק פסק זה בשם בה"ג ואיני זוכר ברגע זו שם הספר, כן מצאתי בס' מקוה טהרה שרשום שבספר גדולי טהרה מדבר בענין זה, ואינו תחת ידי.
במ"ש בשיחה הנ"ל בענין עד א' נאמן באיסורין או בטומאה, כנראה שיש טעות בזה ברשימה, כי המדובר הי' שבאם נדה הוא ענין של טומאה הרי אי אפשר הי' ללמוד משם דין דעד א' נאמן באיסורין, דאיסור מטומאה לא גמרינן, ועיין בזה אתוון דאורייתא למהר"י ענגל כלל כ"א, וביד מלאכי דעניני איסור מטומאה לא גמרינן...
מה שהו"ל לאחרונה בקה"ת נשלח לכת"ר זה מכבר, וכרשום בזכרוני הי' בחבילה, הוספות מהצ"צ למס' בבא מציעא, קובץ ליובאוויטש ב' חוברות, ועוד...
בברכה לפורים שמח ולהמשיך השמחה על כל השנה.
*) וכמדומה שכ"פ גם המגי' בבה"ג דפוס ורשא.