ב"ה, א' אדר, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ה שבט, בו כותב שלומד בישיבת תומכי תמימים בסניף ... וסברות אצלו להמשיך לימודו בישיבת תו"ת בלוד, ושאלתו אם לעשות כרצונו או לא.
ומובן אשר נוסח זה חדש הוא בעיני, כי מעולם לא שמעתי בן ישיבה בכלל ובן ישיבת תו"ת בפרט שישאל אם לעשות כרצונו, כי הרי ענין בן ישיבה הוא לעלות ביראת שמים בלימוד התורה בנגלה ובנסתר ובהידור בקיום המצות, ולא ענינים דמילוי רצונותיו, וכנראה שנתינת מקום להנ"ל הוא ג"כ הביאור לשאלתו השני' שמחשבות זרות מבלבלות אותו מלימודו כו' וכו'.
ועצה היעוצה לשני הענינים גם יחד ופתרונם הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה ועול מצות וכלשון רז"ל שדוקא בכל הנ"ל נכתבו מלת עול, וישמע להוראת הר"מ והר"י והמשפיע דא"ח שלו, היינו שיציע לפניהם את כל הסברות שישנם אצלו, אבל אחר כך יעשה מה שיורוהו וכבר ידוע אשר הקדמת נעשה לנשמע דוקא באופן כזה מקבלים התורה (אף שלכאורה ענין שכלי הוא) ועאכו"כ שזה ראשית העבודה ויסודה.
ובפרט במ"ש בהנוגע למחשבות זרות, יסיח דעתו מהן ועל ידי מחשבות אחרות, היינו לא על ידי מלחמה ושקו"ט עם המחשבה אלא ע"י שיתקע כח המחשבה שלו במחשבה טובה בענין של יראת שמים ובתורה ומצות, ובאם יקשה עליו הדבר ביותר, יקשר מחשבתו באותיות שבכתב, היינו שיעיין בענין הנדפס שעי"ז יקל גירוש המחשבה לא טובה.
בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ויודע בעל פה איזה פרקים תניא ואיזה פרקים משניות, וחוזר עליהם.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר