ב"ה, י"ט שבט, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מאז, וזה עתה הפ"נ מיום ההילולא שיקרא בעת רצון על הציון הק' של בעל ההילולא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
נהניתי ממ"ש אודות ההצלחה לקרב לב אחדים מבני ישראל לעניני תורה ומצותי', ואם בהנוגע לנפש אחת שנו חכמים שהוא כאילו קיים עולם מלא עאכו"כ כמה נפשות, וכבר ידוע אשר פעולה מצוה אחת ואפילו חד פעמית, הרי יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד (תניא ספכ"ה) ובפרט כשבכמה פעולות טובות ומצות זכה להיות הממוצע בזה. ויה"ר שיקוים גם בזה הפסק דמצוה גוררת מצוה, היינו שאצלו יתגדל החשק והמרץ לפעול בכל הנ"ל ובמילא יזמינו לו האפשריות למלא משאלות לבבו לטובה, בענינים הפרטים בבני ביתו וגם באחרים.
לאחרי בקשת סליחתו ובהקדים הידוע בענין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק לרבות השלום בביתם, היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל זוגתו תחי', שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג), כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במדותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה, וכבר ידועה ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל ענין זה, מה שאמרו רז"ל, שאמר הקב"ה ומצוה למחוק שמו הגדול הנכתב בקדושה ודוקא שם המפורש ודוקא על ידי כהן, ובלבד להטיל שלום בין איש לאשתו ואפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו, ועאכו"כ באשה צנועה שגדלה את ב"ב לחסידות, שכל ההשתדלות בזה מצוה רמה ונשאה, ותקותי שישמחני בבשורה טובה שעושה בזה ככל יכולתו ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן קלה ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה, היינו לא דורך אנגעצויגענקייט כי אם דוקא ע"י הסברת פנים וכו'. ובודאי שורותי אלה המעטות בכמות ג"כ תספיקנה ואחכה לבשו"ט.
בברכת הצלחה בכל האמור.