ב"ה, י"ד כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
האברך אהרן שי'[1]
שלום וברכה!
ז"ע נתקבל מכתבו מה' כסלו, ולפלא שמאז חזרתם הנה זהו המכתב הראשון מהם, וגם במכתב זה אינני מוצא טעם מספיק על ההפסק. וכבר כתבתי בכמה מכתבים שלא ההודעה עיקר אלא הפועל הוא עיקר, אלא שרואים במוחש שאלו העסקנים שיודעים שאחר איזה ימים או שבועות יהי' עליהם להודיע למקום פלוני או לאיש פלוני ע"ד פעולותיהם, הנה מעורר זה גילוי כחות נעלמים למען יוכלו לכתוב ענינים של פועל וע"ד פעולות חשובות, וכל אחד ואחד נצרך לזריזות ולעצות איך לעורר את הכחות שלו, וכמובן גם ממרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין.
בודאי ינצל ימי חדש כסלו בכלל, וימי הגאולה די"ט כסלו, נר החמישי דחנוכה, ובכללות ימי החנוכה ביחוד להתעסק בהחזקת והפצת עניני חב"ד וביחוד הקשורים באהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר במעלבורן, ומובן ההכרח בזה גם מברכה הרגילה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ליום י"ט כסלו, לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו, ויה"ר שיהי' בהצלחה מופלגה.
וימסור פ"ש וברכתי גם לכל התלמידים שיחיו של הכתות עמהם לומד, וכדאי שגם הלומדים בשאר הכתות ימסור זה.
בברכת חג הגאולה.