ב"ה, י"ב כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עסקני ישיבת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר במעלבורן
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
לפלא שמעת באו האברכים שביקרו כאן בחדש השביעי המושבע בכל טוב, לא נתקבלו מהם כל מכתבים, ובודאי ימלאו בהזדמנות הכי קרובה ובפרטיות הדרושה והמתאימה.
ועל של עתה באתי ע"פ מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין שבודאי ינצלו ימי הסגולה די"ט כסלו ונר חמישי דחנוכה להחזקת והתפתחות עניני הישיבה ובכלל כל עניני חב"ד במחנם הט' והשי"ת יצליחם, וכידוע פסק בי"ד של מעלה אשר בגלל המס"נ (של רבנו הזקן) על תורת החסידות, הנה בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.
בברכת הצלחה.
ז"ע נתקבל מכ' מכ"ו מ"ח.
נ.ב.
במ"ש במכתבם דאז אודות שיבוא איש למדינתם איש מוכתר בכמה מעלות וכו'. הנה כפי שהראה הנסיון בכמה מקומות בכגון דא, מה שנצרך בענינים כמו אלו הם בעלי מרץ ואנשים מסורים למטרה הק' דהפצת המעינות ופעולות בהחוצה מכרם חב"ד, ואנשים המתאימים בהמעלות שלהם וביכולתם לעקור הרים ולטוחנם זו בזו בפלפולים, אינם מביאים כל תועלת, ולפעמים תכופות הרי אדרבה כו'. וכשהכרתי האברכים שביקרו כאן ובהשערתי ע"ד אנ"ש הנמצאים מכבר במדינתם, הנה לפום גמלא שיחנא, ויש היכולת והכחות לעשות ולפעול במדינתם ככל הדרוש ואין הדבר תלוי אלא בגילוי הכחות מן העלם שישנו במציאות ואפילו מהעלם שאינו במציאות אל הגילוי בפועל ממש.
מובן שכל הנ"ל אינו שולל שבאם ימצא איש בעל מרץ ויכול לפעול בכיוון הנ"ל ישתדלו גם עמדו שיסע למחנם, אלא שלע"ע אינו נראה איש בעל מעלות אלו.