ב"ה, ה' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה ניסן שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת ספרו, התורה והעולם, כרך ראשון. ות"ח על שימת לבבו בשילוחו, ונעם לי לראות בו בדפדפי בין העמודים כפי רשיון הזמן, אשר בראשית מתחיל בפתגם הבעש"ט ומסיים מעין הפתיחה בפתגם הצמח צדק, אשר אף כי הענינים בהספר יש בהם גם תכלית מצד עצמם, הנה גבוה מעל גבוה יכולים לנצלם לתכלית גבוה עליהן, הפצת המעינות.
וע"ד המסופר בתוככי החסידים פתגם הרה"ג הרה"ח הרה"צ ר' הלל מפּאריטש, שאמר, שכל החומרות שמחמיר בקיום המצות, הוא בכדי שיוקלט בטוב יותר ענין של חסידות.
ומבוארים כמה ענינים עד"ז גם בנגלה דתורה, שמספר מהמצות נוסף על ענינם מצד עצמם, משמשים הם גם הכשר מצוה למצוה כוללת יותר עד שסו"ס כל התורה והמצוה ענינם בשביל תכלית הכוללת, וכמ"ש ויצונו ה"א לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, והרי מסוגלת תקופה זו דעקבתא דמשיחא, חדש זה וימים אלו להפצת המעיינות חוצה.
לחביבותא דמילתא באתי באיזה הערות המועתקות בשולי הגליון.
בברכה שעוד רבות בשנים יצליח לנהל קהלתו בדרך העולה בית א-ל מתוך בריאות הנכונה מתאים לתקות ושאיפת רבנו הזקן ולפעול עליהם לעשותם חסידים יותר ויותר...
איזה הערות: אף כי ידוע הכלל שאין משיבין על הדרוש[2].
פ' חיי שרה (מ"ד ואילך) הטעם שנשים מתות בשעת לידתן, על העדר הזהירות בהדלקת הנר[3]. - י"ל ע"ד הפשט, שמצוה זו ניתנה כתיקון למה שגרמה חוה חעה"ד[4] שהביא מיתה לעולם, וכשחסר התיקון מענישים על חטא עה"ד, והוא ע"ד מרז"ל, ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' ולא ויתר על מאסה של תורה שלא ברכו בתורה תחלה[5], אשר כשאין חביבות תורה זו, במילא נשאר העונש על עבירות החמורות.
ולהעיר ג"כ אשר בענין הדלקת נר שבת הי' ג"כ ענין דמחלוקת הקראים והשומרונים, שהם פרשו לא תבערו אש שאסור להיות אש דולק בשבת, וידוע עד כמה החמירו בענינים שאין הצדוקים מודים בהם, וראה ג"כ במקומות שציין בתורה שלמה חלק י"ד עמוד ש"ך.
פ' ויצא (ס"ה ואילך) יישר כח על מאמרו נגד הפשרות, שזהו בקעה היותר מבהילה במדינה זו ובתקופה זו, ולא לבד שאין נוהגין כהוראת תורתנו במקרים כמו אלו שצריך להוסיף גדר; אלא שעוד מוסיפים פרצה על פרצה באמתלא שעי"ז יצילו עכ"פ את המיעוט, אף שרואים במוחש ההיפך. ברם מה שכלל בזה גם הענין דחופה תחת כפת השמים שנעשה פה ע"י חלל בגג הבית, צריך עיון, כי אין בזה פשרה אלא הענין במילואו.
פ' וישלח (ס"ז ואילך) הסיפור ע"ד הרה"צ ר' מיכל מזלאטשוב, נמצא סיפור כזה בלקוטי דבורים ט"ו לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אבל ע"ד הרה"צ ר' מאיר מפרימישלאן, ואולי שני ענינים הם.
כן הסיפור בשילהי עמוד קפ"ט, עיין לקו"ד י"א הסיפור ע"ד הה"מ ממעזריטש.
סיום הספר בפתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ, יש להעיר מפתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, בשילהי הקונטרס שלו, עץ החיים, ריש פרק ל"א.