ב"ה, ו' תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ בעל מרץ ובעל מדות איש רב פעלים לתורה ומצותי' מו"ה יצחק מאיר שי'[1]
שלום וברכה!
שמחתי לקבל הידיעה אשר נתתקן הענין הידוע בבית הכנסת ובבית המדרש ועוד קודם תחלת השנה, והימים אשר קהל רב מתאסף בו, שזהו מוסיף על עצם גודל ערך התיקון מצד עצמו, גם הענין דפרסום החזקת היהדות ברבים שהוא מעין קידוש השם, וכנודע אשר דוקא בענין שהמון עם מקיל בו, ההנהגה ע"פ התורה צריכה להיות לא להכנס לפשרות בענין זה (מפני הטעמים השונים ומשונים שזוהי הדרך היחידה לקרב לבות אנשים רחוקים מיהדות בטהרתה), אלא אדרבה לבאר הענין כמו שהוא ולהוסיף משמרת, וכפתגם חז"ל ורז"ל אשר במלים ספורות הורו הדרך בזה לכל אשר דבר ה' יקר בעיניו "בקעה מצא - וגדר בה גדר"[2], שאם רואים שמזלזלים במצות, הרי אדרבה צריך להוסיף סייג - ולא רק באיסור היותר חמור דסקילה הדברים אמורים[3] (עירובין ו, ע"א), ולא רק באיסור שהוא חידוש וכל עיקרו איננו מתקבל (חולין קי, א[4]). אלא אפילו באיסור דרבנן (עירובין ק, ע"ב).
ויה"ר אשר עוד רבות בשנים יצליחו השי"ת לגדור פרצות ולחזק בדק בית ישראל, ובפרט בתוככי הדור הצעיר עתידו של העם.
אף כי לצערי הגיעוני שמועות אשר בפעולות בין הצעירים מתענין פחות מבשנים שעברו, ואשמח להוודע ששמועה זו אין לה יסוד או שעכ"פ לא הי' בזה אלא ענין עובר, ועוד מוסיף במרצו בהשפעה על הצעירים להחדירם יראת שמים טהורה, ויה"ר שבמשך הזמן יחדירם גם רוח שמחה בעבודת השי"ת וכהדגשת הבעש"ט במה שנאמר עבדו את ה' בשמחה והיא הלכה פסוקה ברמב"ם סוף הלכות לולב.
בכבוד ובברכת הצלחה בהנ"ל, ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה.