ב"ה, כ"ט תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ד תמוז, וחבל אשר מחכה בכתבו עד שיהי' איזה ענין של עגמ"נ ח"ו, והרי מצד הענין דאהבת ישראל שהיא מהמצות השכליות, ובעיקר כמאמר רבי עקיבא כלל גדול בתורה ויסוד כל התורה כולה, וכמאמר הלל הזקן ומבואר בתניא פרק ל"ב ובספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל, הרי צריך הי' לכתוב מכתבים כשיהיו מאורעות משמחים, ועי"ז היתה מתמעטת הנחיצות במכתבים מסוג הנ"ל...
מה שכותב בסיום מכתבו אשר "עובד אני קשה מאד כו' גמ"ח ע"ש קדושנו ואני מנהל אותו", מובן שבזה הוא סתירה מרישא לסיפא, כי עבודה בגמ"ח אי אפשר שתהי' קשה כיון שעל ידה מקבלים סיפוק נפשי גדול ביותר, והרי רואים במוחש אשר עבודה קשה היינו זו שהיא למורת רוח אף שקלה ביותר, ועבודה מתוך עונג ורצון פנימי מוסיפה בריאות בנשמה ומוסיפה בריאות בגוף. ולכשיתבונן אפילו לשעה קלה במה שנאמר מלוה ד' חונן דל, ובמאמר חז"ל גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה, ישמח בחלקו הטוב בכל יום אשר ההשגחה העליונה בחרה בו לעזור לבני ישראל בעת דחקם. ויה"ר שלאריכות ימים ושנים טובות יצליח בהעמוד דגמ"ח בשירות הצבור נוסף על מה שבודאי עוסק בשלשת העמודים דתורה עבודה וגמ"ח גם בתור איש פרטי.
כבקשתו יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל זה.
בברכה.