ב"ה, י"א ניסן, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ וכו'
מוה"ר משה דובער שי'[1]
שלום וברכה!
מכתבו נתקבל.
ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח, וחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.
להמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.
ב' הקונ' ע"ד שאלה וחציצה קבלתים. ות"ח. (כנראה א' ה"ה הקונ' שנתן לי מכבר במימיוגרף). ולחביבותא דפטטיא דאורייתא, אני אמרתי בחפזי עכ"פ (וכמדומה שאין זה כוזב, ח"ו) בד' קושיות כמנהג רגל זה:
א) מש"כ בענין חציצה - לפלא שלא נגע בבירור עיקר הדבר, אם כשחוצץ - אין טבילה (שהרי מורחץ ילפינן לה בעירובין ד, ב. ומיושב בפשיטות הא דקרצה שפתותי'). או שישנה לטבילה אלא שפסולה היא (ולכן חלוקה חציצה ברובו או במיעוטו, משא"כ בטבילה. אף שצע"ג מנ"ל לחלק כיון דמורחץ ילפינן כנ"ל).
ב) מש"כ בר"ע ה' - תמי' לי, שהרי מיעוטו המקפיד אינו חוצץ, אלא שרבנן גזרו.
ג) כן לפלא שלא זכר שו"ת הצ"צ חיו"ד סקנ"ח שכמה הל' גברתי יש ללמוד ממנה בנדו"ד.
ד) מש"כ בהערה בע' טו"ב - ח"י בענין חציצת האויר שבין התש"ר והראש שיש לומר שלא הקפידה תורה בזה דהוי דרך הנחה כו' וא"כ עכ"פ יש למעט בחציצה זו כמה שאפשר - לפענ"ד לא נ"ל, כי אדרבה הקפידה תורה שתהי' תחתיתה של תש"ר שטוחה (ועיין מנחות לה, א. ובהקדמת פיה"מ להרמב"ם: ראינו בל"ס מיהושע וע"ע כו') וא"כ אדרבה צ"ל ההנחה באופן שרק מיעוטו נוגע. ולולא כובד התש"ר שממעך את עור הראש נגיעת שטח ישר בשטח כדורי הוא רק בנקודה אחת.
בברכת החג.