ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מלאכתו מלאכת שמים מוה"ר יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו - אשר מפני סיבות נתעכב המענה שלי ואתו הסליחה.
ובמה דשאילנא קדמיכון בהמשך למכ' הקודם אשר שאלתו היתה שכיון שלשון ביאורי הזהר הוא שנפסק היחוד דיעקב ורחל אשר זה שולל ג"כ הענין דהשפעה דרך ספי' המלכות אפי' בבחי' מעבר.
ולדידי הרי אדרבה מהל' יחוד מוכח דלא כמר. והנקודה בכ"ז מבוארת בהקדמה כללית וידועה, אשר בכלל מציאות הספירות וחלק פעולתם הם גם מבלי עבודת האדם, והוא המובא בכמה מקומות בקבלה ובדא"ח בהבדל ענין יחוד חיצוני דחו"ב ויחוד פנימי דחו"ב אשר יחוד חיצוני אינו תלוי בעבודת האדם, וע"ז נאמר לא ישבותו וגו' וגם אחר מתן תורה ישנם כמה ענינים כאלו ולא עוד אלא אפילו בתורה גופא ג"כ, וע"ד הענין דשבת מקדשא וקיימא, משא"כ יו"ט דישראל מקדשי לזמנים. ועיין בהקדמה לפרי עץ חיים אשר בספירות עצמן ישנם שני הענינים וכנ"ל.
כן בעבודת האדם עצמו הנה כשממשיך עד לאותיות המחשבה ועאכו"כ בדבור ועאכו"כ במעשה, ה"ז גורם למעלה השפעה בספי' המלכות, ומובן אשר במעשה יותר מאשר בדבור, ובדבור יותר מאשר במחשבה, ועאכו"כ כשבא הדבור אל הזולת שלמטה ועאכו"כ כשישנו יחוד זו"נ שעי"ז הוא הולדת דבר חדש לגמרי. ודוגמא לזה הוא ג"כ מה שמצינו בכמה נבואות שעשו הנביאים איזה מעשה, שעי"ז נמשכה הנבואה למטה מטה ביותר אשר אז קשה לבטל דבר הנבואה, וכמבואר בספרים, ועיין ג"כ מכתב רבינו הזקן בביאור (בהסידור מאה שערים) מה שהרב המגיד כשהי' נופל לו ענין במחשבה הי' ממשיכו בדבור ג"כ.
וע"פ הנ"ל מובן שאף שבהסתלקות רחל נפסק היחוד דיעקב ורחל אין זה סתירה כלל להשפעה לספי' המלכות דרך מעבר, ולא עוד - אפילו בבחי' התלבשות (וזה בא בהוספה על מכ' הא'), אלא שהולדת ענין חדש לגמרי ושנמצא בו שני הקצוות הולדת בדומה לו ומהות בפ"ע, ה"ז אי אפשר, והוא ע"ד המובא בכ"מ במעלת השפעת הטפה על השפעת השכל, אף שכמובן שגם בהשפעת השכל עובר דרך ספי' המלכות היינו כמה צמצומים והתלבשות וכו'.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח
מה ששואל כת"ר שי' אודות המאמרים והשיחות שלי, הנה לע"ע מלבד אחדים בודדים מהם עדיין לא סדרתים, אבל מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחה"פ הבע"ל אשר תקותי שיעניין את כת"ר שי'.
בטח הנדבר ע"ד עריכות הסדר ברבים, גם השתא קיים הוא.