ביאור הדברים בענין בחי' בע"ת דמשכין ליה בחילא יתיר.
כי הנה רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אברים דמלכא, הוא בחי' ז"א דאצילות. ומז"א האורות מתלבשים בהכלים. ולכן הצדיקים המקיימים המצות ממשיכים בחי' האורות להתלבש בכלים דז"א.
ודרך כלל מתחלקים לג' קוין: חח"נ[1] מימין כו' . והוא כנגד תורה ועבודה וגמ"ח.
וזהו: פותח את ידך ומשביע לכל חי. חי הוא בחי' יסוד המקשר וממשיך ההשפעה מהעליון לתחתון. ומז"א למקור נש"י.
ופי': כל חי היינו כנודע מענין ט"ו מעלות טובות, שהוא מספר ט"ו יסודות שבחמשה פרצופי האצילות כמ"ש במ"ח. עד שעי"ז נמשך רצון העליון לנו בגילוי היינו כדרך סדר ההשתלשלות מעולם ועד עולם, דרך ט"ו יסודות כו'.
אבל בע"ת ע"י שמעורר רחמים גדולים - הוא מבחי' י"ג ת"ד דא"א, שהוא אורות שלמעלה מהכלים ומשם נמשך האור שלא כסדר ההשתלשלות. כי מעלה ומטה שוין שם.
וע"ז נאמר: כי ההרים שהן חג"ת דאצילות - ימושו והגבעות - נה"י תמוטינה, וחסדי הוא חסד דעתיק מאתך לא ימוש. וברית שלומי היא יסוד דעתיק המקשר ומחבר א"ס ב"ה בהנאצלים לא תמוט. היינו שיומשך גילוי זה מא"ס ב"ה גם למטה בעשייה. שיומשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות מא"ס ב"ה למטה ממש, עד שיהיה פמליא של מטה ופמליא של מעלה שוין.
ועיין בהרמ"ז פ' בחקתי (דקי"ג ע"ב) ע"פ ועשיתם אתם - שאע"פ שאתם למטה בעוה"ז כו' תזכו למדרגות אצילות אפי' עד יחידה כו'. (משא"כ כשנמשך בדרך ההשתלשלות ע"י בחי' כל חי כו')
אמר מרחמך הוי' - שכ"ז נמשך ע"י שישוב אל ה' וירחמהו: