Enjoying this page?

012 - הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יב

הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יב

א אָסוּר לַמּוֹכֵר אוֹ לַקּוֹנֶה לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו" (ויקרא כה,יד). וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, אֵינוּ לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁנִּתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וּבֵין שֶׁהוֹנָה בְּמֵזִיד, בֵּין שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ בִּמְכָר זֶה הוֹנָיָה - חַיָּב לְהָשִׁיב.

ב כַּמָּה תִּהְיֶה הַהוֹנָיָה וְיִהְיֶה חַיָּב לְהָשִׁיב? שְׁתוּת בְּשׁוֹוֶה. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁמָּכַר שׁוֹוֶה שִׁשָּׁה בַּחֲמִשָּׁה, אוֹ שׁוֹוֶה שִׁשָּׁה בְּשִׁבְעָה, אוֹ שׁוֹוֶה חֲמִשָּׁה בְּשִׁשָּׁה, אוֹ שׁוֹוֶה שִׁבְעָה בְּשִׁשָּׁה--הֲרֵי זוֹ הוֹנָיָה; וְנִקְנָה הַמֶּקָּח, וְחַיַּב הַמּוֹנֶה לְהַחְזִיר אֶת הַהוֹנָיָה כֻּלָּהּ לַמִּתְאַנֶּה.

ג הָיְתָה הַהוֹנָיָה פָּחוּת מִזֶה בְּכָל שְׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר שׁוֹוֶה שִׁשִּׁים דֵּינָר בַּחֲמִשִּׁים דֵּינָר וּפְרוּטָה - אֵינוּ חַיָּב לְהַחְזִיר כְּלוּם: שֶׁכָּל פָּחוּת מִשְּׁתוּת, דֶּרֶךְ הַכֹּל לִמְחֹל בּוֹ.

ד הָיְתָה הַהוֹנָיָה יְתֵרָה עַל שְׁתוּת בְּכָל שְׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר שׁוֹוֶה שִׁשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים פָּחוּת פְּרוּטָה - בָּטֵל הַמֶּקָּח, וְהַמִּתְאַנֶּה יָכוֹל לְהַחְזִיר הַחֵפֶץ וְלֹא יִקְנֶה כְּלָל; אֲבָל הַמּוֹנֶה אוֹתוֹ אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר אִם רָצָה זֶה וְקִבַּל, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַמֶּקָּח.

אֵין הַמּוֹנֶה חַיָּב לְהַחְזִיר, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַהוֹנָיָה יָתֵר עַל פְּרוּטָה. הָיְתָה פְּרוּטָה בְּשׁוֹוֶה - אֵינוּ מַחְזִיר, שְׁאֵין הוֹנָיָה לַפְּרוּטוֹת.

ה עַד מָתַי יִהְיֶה לוֹ לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ הַהוֹנָיָה, אוֹ לְבַטַּל הַמֶּקָּח--עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. וְאִם שָׁהָה יָתֵר עַל זֶה--אַפִלּוּ לָקַח שׁוֹוֶה מֵאָה בְּמָאתַיִם, אֵינוּ חוֹזֵר.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּלּוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי הַמֶּקָּח בְּיָדוֹ וּמַרְאֵהוּ. אֲבָל הַמּוֹכֵר חוֹזֵר בְּהוֹנָיָה לְעוֹלָם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִטּוּל מֶקָּח, שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ דְּמֵי זֶה שֶׁמָּכַר עַד שֶׁיִּרְאֶה כְּמוֹתוֹ שֶׁנִּמְכַּר. לְפִיכָּךְ אִם הָיָה הַמֶּקָּח דָּבָר שְׁאֵין בְּמִינוֹ שִׁנּוּי וְהוּא כֻּלּוֹ שׁוֹוֶה, כְּגוֹן הַפַּלְפְּלִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זֶה אֵינוּ חוֹזֵר, אֵלָא עַד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק בִּלְבָד.

ז וְכֵן אִם נוֹדַע שֶׁבָּא לְיָדוֹ כְּמִמְכָּרוֹ, וְיָדַע שֶׁטָּעָה וְלֹא תָבַע--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ, שֶׁהֲרֵי מָחַל.

ח כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה לַהִדְיוֹט--כָּךְ הוֹנָיָה לַתַּגָּר, אַף עַל פִּי שְׁהוּא בָּקִי. וּכְשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בַּפֵּרוֹת וּבַבְּהֵמָה, כָּךְ יֵשׁ הוֹנָיָה בַּמַּטְבֵּעוֹת.

ט כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה דֵּינָר זָהָב בְּאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דֵּינָר שֶׁלְּכֶסֶף, וְצֵרְפָהּ בְּעֶשְׂרִים דֵּינָר, אוֹ בִּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים--הֲרֵי זֶה מַחְזִיר אֶת הַהוֹנָיָה; הָיָה יָתֵר עַל זֶה, בָּטֵל הַצֵּרוּף; פָּחוּת מִכָּאן, מְחִילָה.

י וְכֵן אִם הָיְתָה הַסֶּלַע חֲסֵרָה שְׁתוּת, וְהָיוּ מוֹצִיאִין הַסְּלָעִים בְּמִנְיָן לֹא בְּמִשְׁקָל--מַחְזִיר הַהוֹנָיָה.

יא עַד מָתַי יֵשׁ לוֹ לְהַחְזִיר הַדֵּינָר אוֹ הַסֶּלַע--בַּכְּרָכִים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי. בַּכְּפָרִים שְׁאֵין הַשֻּׁלְחָנִי מָצוּי שָׁם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְזִיר עַד עַרְבֵּי שַׁבָּתוֹת: שְׁאֵין מַכִּיר הַסֶּלַע וְחֶסְרוֹנָהּ וְדָמֶיהָ אֵלָא שֻׁלְחָנִי. וְהוּא הַדִּין לַמּוֹכֵר סְפָרִים, אוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת--שֶׁיֵּשׁ לַלּוֹקֵחַ לַחְזֹר, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה אוֹתָם לַתַּגָּרִים הַבְּקִיאִים בָּהֶן בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶן: שְׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ. לְפִיכָּךְ אִם לֹא הָיָה מַכִּיר בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה, וְהוֹלִיךְ הַמֶּקָּח לְמָקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁבָּא הַבָּקִי לְאַחַר זְמָן מְרֻבֶּה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁטָּעָה--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר.

יב הַנּוֹתֵן סֶלַע חֲסֵרָה לַחֲבֵרוֹ--אִם הָיָה מַכִּירָהּ, אַפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--הֲרֵי זֶה מַחְזִירָהּ; וְאִם הָיָה אִפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ עַל יְדֵי הַדֹּחַק--אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ לְאַחַר זְמָן, אֵלָא אִם כֵּן קִבְּלָהּ מִמֶּנּוּ בְּמִדַּת חֲסִידוּת.

יג הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שׁוֹוֶה אַרְבַּע בְּחָמֵשׁ, שֶׁהֲרֵי הַמֶּקָּח בָּטֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתוֹ לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, עַד שֶׁהוּקַר וְעָמַד בְּשֶׁבַע--לוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְלֹא הַמּוֹכֵר: שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר לַמּוֹכֵר אִלּוּ לֹא הוֹנוֹתַנִי, לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַחְזֹר, וְעַתָּה שֶׁהוֹנוֹתַנִי תַּחְזֹר, הֵיאַךְ יִהְיֶה הַחוֹטֶא נִשְׂכָּר.

יד וְכֵן מוֹכֵר שֶׁמָּכַר שׁוֹוֶה חָמֵשׁ בְּאַרְבַּע, וְזָל וְעָמַד בְּשָׁלוֹשׁ--מוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְלֹא לוֹקֵחַ: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, לֹא מִפְּנֵי שָׁהוֹנוֹתַנִי תַּחְזֹר בִּי.

טו הַמּוֹכֵר שׁוֹוֶה חָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹת עַד שֶׁהוּקַר וְעָמַד בִּשְׁמוֹנֶה--הֲרֵי הַמּוֹכֵר חַיָּב לְהַחְזִיר הָאַחַת שֶׁלְּהוֹנָיָה: שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמֶּקָּח, וְחַיָּב לְהַחְזִיר; וּכְשֶׁהוֹקִיר, בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ הוֹקִיר. וְכֵן אִם מָכַר שׁוֹוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ, וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שָׁלוֹשׁ--הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַחְזִיר סֶלַע אַחַת שֶׁלְּהוֹנָיָה, שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמֶּקָּח וּבִרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הוּזַל.